51

והסיבה לכך היא: הכוס החמישית נבדלת משאר ארבע הכוסות במהות קיום המצוה, ובודאי ב,חפצא" של המצוה:

על ארבע הכוסות אומרת הגמרא< ,ארבע כסי תקנו רבנן דרך חירות, כל חד וחד נעביד ביה מצוה", וכפי שאומר הרמב"ם לפני כן* - ,כל כוס וכוס מארבעה כוסות הללו מברך עליו ברכה בפני עצמה, וכוס ראשון אומר עליו קידוש היום, כוס שני קורא עליו את ההגדה, כוס שלישי מברך עליו ברכת המזון, כוס רביעי גומר עליו את ההלל ומברך עליו ברכת השיר".

כלומר, גם לדעת הרמב"ם ,כל אחד ואחד (מארבע הכוסות) הוא חירות ומצוה בפני עצמה", כדברי אדמו"ר הזקן בשולחנו?, אך למרות זאת יש לכולן אותה מהות וסוג מצוה: א) המצוה הזהה בכל ארבע הכוסות - שתיה לחירות, ב) בכל אחת מהן יש מצוה אחרת באמירה ובברכה עליה.

ואילו הכוס החמישית אין בה אותו סוג של מצוה: כוס זו א) אין שותים אותה, ב) האמירה עליה אינה מסוג האמירה כארבע הכוסות האחרות. לדעת הרמב"ם"? אין חותמים בברכה<

חג הפסת שיחות 1

את האמירה על הכוס החמישית, ואילו ביתר ארבע הכוסות חותמים בכל אחת מהן את האמירה בברכף'*.

ואולי יש לומר, שהכוס החמישית, שעליה אומרים את ההלל הגדול, מ,הודו לה' כי טוב עד על נהרות בבל", היא הלל והודאה על כל ארבע הכוסות שקיים מצותן, ובאופן כללי יותר - הודאה על כל המצוות שקיים בלילה זה. ואין כאן המקום להאריך.

ה. ,ויש לו" ולא ,מצוה מן המובחר"

לפי זה יובן הדיוק בלשון הרמב"ם ,ויש לו למזוג כוס חמישי", ואין הוא אומר ,מצוה מן המובחר למזוג כוס חמישי" וכדומה:

הביטוי ,מצוה מן המובחר" מביע בדרך כלל שיש כאן תוספת שלימות בקיום מצוה זו':. יותר מכך: המשמעות היא, שלא זו בלבד שיש כאן הוספה של ,מובחר" בקיום המצוה על ידי הגברא, אלא מצוה מן המובחר, המעלה ,מן המובחר" קיימת גם ב,תפצא" של המצוה,