48
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
חג הפסת
א. כוס חמישית בליל הסדר
בסיום ,סדר עשיית מצוות אלו בליל חמשה עשר"', לאחר כוס רביעי, אומר הרמב"ם?: ,ויש לו למזוג כוס חמישי ולומר עליו הלל הגדול והוא מהודו לה' כי טוב עד על נהרות בבל. וכוס זה אינו חובה כמו ארבעה כוסות".
המקור לכוס החמישית* הוא בברייתא* לפי גירסת הגאונים%: חמישי אומר עליו הלל הגדול, דברי רבי טרפון".
בספר רבנו מנוח על הרמב"ם נאמר: ,מהא שמעינן דאסור למשתי יין אחר
ארבע כוסות, דאי סלקא דעתך דשרי (=כי אם תחשוב שמותר לשתות יין לאחר ארבע כוסות) אמאי מצרכינן ליה למימר (=לשם מה מחייבים אותו לומר) עליו הלל הגדול, אלא לאו שמע מיניה (=מכך לומדים) דאין לו לשתות, אבל אם רצה לשתות צריך לומר על אותו כוס דומיא דרביעי מענינא דהללא ומענינא דיציאת מצרים ובלאו הכי אסור לשתות".
מדברי רבנו מנוח מובן, שלדעתו כוונת דברי הרמב"ם האומר שהכוס החמישית היא רשות*, ,ויש לו למזוג", היא להיתר ,אם רצה לשתות צריך לומר על אותו כוס...". כשיטת חלק מהגאונים), שהכוס החמישית היא רשות ממש ותלויה ברצונו של האדם.
אך פירוש זה אינו מובן כל כך, לכאורה, בלשונו של הרמב"ם,
8 וכ"ה בשלטי גבורים פסחים שם: ומיי' וסמ"ג וטור כתבו שהוא רשות. ובמעשה רוקח על הרמב"ם כאן מביא עדותו של הר"א בן הרמב"ם: ואבא מארי ז"ל הי' נוהג שאחר גמר ההלל ה' סומך לו ההלל הגדול על כוס רביעי ואח"ז מברך ברכת השיר ואח"כ בפ"ה ושותה כוס רביעי והי' מכיון לכלול קריאת הלל הגדול על כוס של יין וגם שלא להוסיף על ארבעה כוסות ע"כ (וממשיך במעשה רוקח) ולפ"ז צ"ל דמ"ש רבינו אח"ז ויש לו למזוג וכו' הכוונה דמעיקר הדין אין איסור להוסיף אמנם הנכון שלא להוסיף. וראה לקמן הערה 10.
הערות
- 1. שיחות 57
- 1. רמב"ם הל' חמץ ומצה רפ"ח.
- 2. שם ה"י.
- 3. תהלים פרק קלו.
- 4. הדיעות והשקו"ט בכוס חמישי - ראה טור או"ח סתפ"א ובב"י שם. אנציקלופדי' תלמודית ערך ארבע כוסות. בארוכה הגדה שלמה (להר"מ כשר) בסופו. תו"ש מילואים לחלק ט ס"א.
- 5. פסחים קיח, רע"א.
- 6. ראה הנסמן בהערה 4.
- 7. בב"י שם בתחלתו: הרי"ף והרמב"ם גורסין בברייתא כוס ה' אומר עליו הלל הגדול. ובהגדה של פסח למהר"ל קרוב לסופה (לשון לימודים - דין כוס ה'): כך הוא גירסת כל המפרשים רק הרשב"ם לא גרס כוס ה' רק כוס ד' כו' ודבריו בטלים נגד כל המפרשים. אבל להעיר שכגירסת הרשב"ם הוא גם ברש"י שם ותוד"ה רביעי (הנדפס שם קיז, ב).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.