37
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
בוקר", בכל זאת גזרו חכמים שמותר לאוכלו רק ,עד חצות", קיים לגבי כל הקרבנות הנאכלים באותו יום ובלילה, אשר על אחד מהם - קרבן פסח - כבר למדנו בפרשת בא*?: ,ואכלו את הבשר בלילה הזה... ולא תותירו ממנו עד בוקר".
ומתעוררת השאלה: מדוע אין רש"י מסביר לפני כן, לגבי קרבן פסח - ,אם כן למה אמרו עד חצות... "?
ובמיוחד כאשר ב,מכילתא" שם"י, לאחר שמוסבר שאכילת הפסח היא ,עד שיעלה עמוד השחר", כפי שנלמד מן הכפילות ,,עד בוקר" - ,ליתן תחום לבקרו של בקר", מודגש: ,ומפני מה אמרו עד חצות, כדי להרחיק אדם מן העבירה...".
והנה, רש"י'' מצטט את תחילת הענין, שמן הכפילות של ,עד בקר" המופיעה ,פּעם שניה" לומדים ,ליתן בקר .. ובא הכתוב להקדים שאסור באכילה מעלות השחר", אך הוא משמיט את ההמשך ,ומפני מה אמרו... !
ולכאורה, נראה, להיפך, שיש יותר צורך להדגיש זאת בענין קרבן פסח, מאשר בפרשתנו, לגבי קרבן תודה. כי בליל פסח, גם בזמן הזה, מדייקים באכילת אפיקומן לפני חצות, מפני
שאכילת אפיקומן היא זכר לקרבן פסח ,שלא היה נאכל אלא עד חצות":', ולכן יש מקום לומר'', שצריך להסביר ללומד כיצד הנהגה זו אינה סותרת את הפסוק ,ולא תותירו ממנו עד בוקר".
ג. = ,מכאן סמכו חכמים" - דין תורה הנלמד בדרך של ,סמך"
ההסבר לכך הוא:
את הענין, שיש לאכול את הזבח רק ,עד חצות", לומדים, לפי פירוש רש"י, מן הפסוק עצמו"' לפי פשוטו של מקרא (כפי שיוסבר להלן בסעיפים ד' וה'), ולא מתורת כהנים או מן המשנה, ולכן יש להסביר זאת, בעוד אשר גזירה
הערות
- 9. ע, חזי.
- 0. שם, ח.
- 1. שם, 2
- 4. צו ב שיחות -
- 2. שו"ע אדה"ז או"ח סתע"ז ס"ו. = ומכיון שגם ,בן חמש" רואה דממהרים כו' באכילת האפיקומן בודאי שואל ע"ז (ובפרט שהוא ליל פסח ש,,הבן שואל") ואביו מסבירו הטעם כו'.
- 3. אבל - אינו הכרחי. כי דין זה ד,לא תותירו ממנו עד בקר" נאמר (בפ' בא) בפסח מצרים, ואין הכרח שכ"ה גם בפסח דורות, כי כו"כ פרטים דפסח מצרים שונים מפסח דורות (ראה בא שם, ז. שם, יא ואילך. רש"י שם, ג. שם, ו), ולהלן שם (פסוק מג ואילך) בדיני פסח דורות לא נזכר דין זה. ורק לקמן וגבי פסח שני (בהעלותך ט, יב) נאמר ,לא ישאירו ממנו עד בוקר גו' ככל חוקת הפסח גו'"; ועד שילמוד (בפ' בהעלותך) שנוהג גם לדורות, כבר למד פרש"י דפרשתנו ד,אמרו עד חצות כדי להרחיק כו'", שמזה למדין לכל הקרבנות (דזיל בתר טעמ").
- 13. להעיר מפיה"מ להרמב"ם זבחים (פ"ט מ"ו) שהקטר חלבים ואברים עד חצות (להרחיק מן העבירה) נרמז בקרא. ע"ש.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.