28
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
9 לקוטי מסתפק בכך שהוא מאמין באמונה שלמה שכל הכתוב בפנימיות התורה הוא אמת.
התשובה לכך היא, שהרבי נ"ע סלל את הדרך, שדברי החסידות יוכלו להיות מובנים בשכל האדם באותו אופן כנגלה שבתורה. כלומר, לימוד בעיון, ובאופן של שאלות ותשובות וכו'. וכאשר אין מבינים ענין מסויים, הרי ,לא הביישן למד":, ויש לשאול וללבן את הענין.
ודאי, אף כאשר אין מבינים ענין מסויים, גם בנגלה שבתורה, הכרחי להקדים ,נעשה" ל,נשמע", אסור שיתעורר ספק ח"ו על אמיתות הדברים'*. אך יחד עם זאת, אי אפשר
ב' ניסן
לצאת ידי חובת הבנת התורה בקבלת עול. המשמעות של הבנת ענין על בוריו היא, שהאדם יבין בשכלו שלו כיצד קושיה זו מתיישבת, גם בפנימיות התורה.
ועל ידי לימוד פנימיות התורה, שהתגלתה בדורותינו בתורת חסידות חב"ד באופן של הבנה והשגה שכלית מושלמת, כהשגת הנגלה שבתורה, נעשית הכנה קרובה ל,אותו הזמן"5 כאשר ,יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כוח האדם, שנאמר* כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".
(משיחת כ"ף מרחשון תשמ"
כ69
הערות
- 3. אבות פ"ב מ"ה.
- 4. וניכר גם באופן ובסגנון קושייתו, שאין בזה שום תנועה של עזות פנים ח"ו. כי מכיר שהחסרון הוא רק מצדו, ,אם הוא ריק - מכם הוא" (ירושלמי פאה פ"א ה"א. שביעית פ"א ה"ה).
- 5. רמב"ם בסיום וחותם ספרו.
- 6. ישעי' יא, ט.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.