18

של פירוש רש"י על התורה אינו העתקת פירושי חז"ל בלשונם ממש - אלא מביא עניינים ולשונות רק במידה שהם נוגעים לביאור פשוטו של מקרא.

ב) בפירושו לש"ס: רש"י מפרש את המילים ,מיעט בסרחונו" - ,קיצר בדברים". ואין מובן: אם רש"י צריך לפרש זאת בפירושו לש"ס - הרי בוודאי שהיה עליו לבאר זאת בפירושו על התורה"'!

ד הקושי נובע מפירוש רש"י שחטא הקהל חמור מחטא כהן המשיח

ויש לומר הביאור בכל זה:

פירוש רש"י על ,ואת כל חלבו ירים", בא כהמשך לפירושו הקודם על ,את פני הפרוכת", בו הוא מסביר (באמצעות ,משל למלך שסרחה עליו מדינה כו'"), שהחטא של ,העלם דבר של ציבור" חמור הרבה יותר מהחטא של הכהן המשיח, ועד כדי כך שמחמת חטא הקהל ,אין פמליא*' שלו

מתקיימת הקדושה".

חס ושלום!' נסתלקה

ולכן, כאשר לומדים את הפסוק ,ואת כל חלבו ירים", מתעורר מיד הקושי, מדוע כאן לא מוזכרות ,יותרת ושתי כליות": לולא פירושו הראשון של רש"י היה אפשר לומר, שלא נאמרו כאן היותרת ושתי הכליות - מכיוון שבפר העלם דבר של ציבור אכן לא צריך להקטירם, מפני שפר העלם דבר

השייכות דסלוק הקדושה לפני הפרוכת דוקא - כי ,,פמליא פירושו בני בית* (ראה מוסף הערוך, ערוך השלם ותשבי בערכו); ולכן הסימן ל,אין פמליא שלו מתקיימת" הוא בזה שיש חסרון בכותלי בית המלך, ובנמשל - בפרוכת הקדש המבדילה ,בין הקדש ובין קדש הקדשים" (תרומה כו, לג), שהוא מקום ,פמליא" (מנוחת השכינה) של הקב"ה (דונועדתי לך שם גו' - שם כה, כב).

7 לשון רש"י כאן. ובפירושו לזבחים שם: כביכול אין כאן קדושה.