3

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שאין זו ההלכה לכתחלה, אלא" רק בדיעבד יצא':.

לגבי קרבן עולה ויורד המובא על ארבעה חטאים?י נאמר בספר החינוך*, ש,אם הוא עני והביא כשבה או שעירה לא יצא ידי חובה, והטעם לפי שאחר שהאדל ברוך הוא ריחם עליו ופטרו בכך אינו בדין שידחוק עצמו להביא ביותר ממה שתשיג ידו"*.

אך ענין זה אינו קשור לכאן, כי שם מדובר על קרבנות אשר (א) חובה עליו מן התורה, ולא משום נדרו, ודוקא בכך מתאימה דעת ספר החינוך שלעיל. (ב) קרבן עשיר ועני הם במינים שונים:

ויקרא א

בהמות, עופות, ועד דלי דלות המביאים מנחה, שהיא עשירית האיפה סולת.

אך בעניננו מדובר על קרבן אשר (א) מובא מפני נדרו, (ב) מדובר על קטן וגדול באותו מין*.

ומכך מובן, שכאשר נדר קטן אין הוא מתכוון גם לגדול, וכן לגבי ה,חפצא" - קרבן גדול אינו כולל את הקרבן הקטן. ומובן ההבדל בין זאת לבין האמירה שיש בכלל מאתים מנה: שם הכוונה היא לעצם המציאות שבכלל מאתים יש מנה, אך בעניננו, כאשר מקריבים שור אין בתוכו במציאות* עגל'*.

ולפי זה שבה ומתעוררת הקושיה - מהו הטעם של ההלכה ,קטן והביא גדול יצא"?

ד שישמור מוצא שפת:ו ויעשה כמו שנדר

כדי להבין זאת יש לבאר תחלה את לשונו של הרמב"ם ב,כותרת" של

הערות

  1. 0. אף שי"ל שמדבר כאן רק בדין הנדר וקיומו ולא בדין (הנוסף) דכל חלב לה', וכדלהלן ברמב"ם שם ה"ד. אבל שם מובן זה בלשונו גופא ,ואינו חייב להביא היפה השמן ביותר שאין שם למעלה ממנו אלא יביא הבינוני ואם הביא הכחוש יצא ידי נדרו". ולהעיר שהרמב"ם כתב כאן ,יצא" סתם, ולא כמו בה"ב וה"ד ,,יצא ידי נדרו".
  2. 1. ולכאורה י"ל דלשון ,יצא" הוא איידי דתני ברישא לא יצא תנא בסיפא יצא (וכמ"ש הר"ש והרא"ש (שבהערה 26) לגבי לשון המשנה נגעים שם). אבל לכאו' אי"ז מספיק לתרץ בנוגע להרמב"ם, שהוא בתראי (לגבי המשנה) והו"ל לפרש יותר, ובפרט ע"פ הידוע גודל דיוק לשונו בספרו.
  3. 2. פרשתנו ה, א ואילך.
  4. 3. מצוה קכג.
  5. 4. וכבר הקשה עליו (במנחת חינוך ו)בהגהות משנה למלך לחינוך שם (נדפס בסוף הספר). וראה ביאור הרי"פ פערלא שם מ"ע קמד"קמה (שפח, ב) דמפרש הכוונה בחינוך דלא יצא ידי חובתו כראוי.
  6. 5. ראה ביאור הרי"פ פערלא (הנ"ל הערה 10).
  7. 6. ראה לעיל הערה 9.
  8. 7. ולשון (רש"י ו)הרע"ב שכתב כן בטעם דרבנן ,,בכלל מרובה מועט" (את"ל שהכוונה כפשוטו - אבל ראה לקמן הערה 42), אולי י"ל כי ס"ל דגם למסקנא הנודר קטן והביא גדול הוא מצד האימורין דנפישי, ובזה אפ"ל דבכלל מרובה מועט. משא"כ להרמב"ם י"ל דס"ל שהוא מצד כללות הקרבן - איל במקום כבש (ולא רק מצד האימורין שמקריבין ע"ג המזבח), ובזה לא מתאים (כ"כ) לומר ,,בכלל מרובה מועט".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.