1
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
ויקרא
א. נדר קטן והביא גדול
בהלכות מעשה הקרבנות' פוסק הרמב"ם: הנודר? גדול והביא קטן לא יצא, קטן והביא גדול יצא, כיצד אמר הרי עלי עולה או שלמים כבש והביא איל או שנדר עגל והביא שור, גדי והביא שעיר, יצא.
המקור לדברי הרמב"ם הוא (כמובא ב',כסף משנה"), דברי המשנה במסכת מנחות:: הנודר גדול והביא קטן לא יצא (לכל הדעות). קטן והביא גדול (כאן קיימת מחלוקת - לפי דעת רבנן) יצא, ולדעת רבי לא יצא, והרמב"ם פוסק כרבנן.
הרמב"ם מציין דוגמאות = ,כבש והביא איל .. עגל והביא שור, גדי והביא שעיר", כי פסקו של הרמב"ם ש,שקטן והביא גדול יצא" אמור רק כאשר מדובר על אותו מין*, (ולא בשני
מינים שונים6, כפי במפורש בהמשך הפרק*.
שהוא מדגיש
דרוש הסבר: כיצד יוצאים ידי חובה באיל כאשר נדר ,הרי עלי עולה או שלמים כבש" וכדומה, והרי יש ציווי? ,מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת"*. וכיון שנדר ,קטן", כגון כבש, עליו לקיים את נדרו, ועשית כאשר נדרת, וכאשר הוא מביא גדול, כגון ,איל" במקום ,כבש"', הרי לא קיים ,כאשר נדרת"?
וישנם שני אופנים להסביר זאת:
א) מצד ה/,גברא" - הנודר - כאשר האדם נודר להביא קטן, סביר לומר שכוונתו לא היתה שיביא דוקא קטן ולא גדול, אלא שלא יביא פחות מכך. כוונתו היתה להביא קטן לפחותל'.
הערות
- 1. רפט"ז.
- 2. להעיר שבפרשת קרבנות בפרשתנו מתחיל בקרבנות נדבה (פרש"י פרשתנו א, ב. וראה גם פרש"י ב, א), ורק אח"ז (ד, א ואילך) באו הדינים כו' ע"ד קרבנות חובה [אלא שבאמצע קרבנות נדבה בסוף הפרשה ע"ד מנחות, בא גם ע"ד מנחת חובה אחת (ב, יד"טז. וראה גם פרש"י שם, יב)]. וראה לקמן בפנים סעיף ח.
- 8. קז, ב.
- 4. ראה גם פי' רבינו גרשום שם סע"ב. רש"י שם קח, א ד"ה כיחידאה.
- 65. ראה תוס' שם קז, סע"ב ד"ה ורבי. ושקו"ט במפרשים ובהנסמן לקמן הערה 10.
- 6. שם ה"ט. וראה ראב"ד וכס"מ שם.
- 7. תצא בג, בד.
- 8. והרמב"ם מונה אותה במנין מ"ע של תורה (הל' נדרים פ"א ה"ד. סהמ"צ (ומנין המצות בריש ס' היד) מ"ע צד).
- 9. ראה ב"ק (סה, ב): טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור נעשה שינוי בידו. וראה תוד"ה איל שם.
- 0. ראה ביאור הרי"פ פערלא לסהמ"צ רס"ג ח"א עשה קפד"קפה בסופו (תג, א).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.