403

שו"ע או"ח סכ"ה. ב) אף אשר בש' הכוונות דרושי תפלת השחר דרוש ב' וג' הביא בי הדיעות וביאורם ע"ד הקבלה (נזכר בד"ה ויאמר ד' אליו מי שם פה בתו"א לרבינו הזקן) אבל בפע"ח ש' התפילין פ"י איתא ,פ"א . . ולא יברך על ש"ר אם לא שפסק בדיבור" וקשה לומר שהי' כ' כן אם הי' דעת הזהר להיפך, ועיין מ"ח מסי הנחת תפלין פ*ג מ"ד ובשער הכולל (להרא"ד לאוואט ש"ב סקו).

(ממכחב כדב סיו תשזד)

במענה על מכתבו מיום ז' אלול:

א) מש"כ בענין צורת היו"ד הפוכה שכותבין בצדיק, ושואל בירור הלכתי בזה, הנה כבר דשו בה רבים ונקבצו הדיעות, במשנת אברהם סכ'ג ס"ק פו-פח, מאיר עיני סופרים ס"ז, מאסף לכל המחנות סל*ו יעו"ש.

ב) בנוגע לפועל, בתפילין תמה אני מי ישנו בדורנו יתום זה, אשר יעיז לחלוק למעשה על האריז"ל שפסק לכתוב בתפילין ביו"ד הפוכה. ואעידה לי עדים נאמנים שכן הוא דעת האריז"ל והם המשנת חסידים וס' תקון תפילין פ'א מ"י מצת שמורים וכו' ואחרון חביב אדמו"ר הזקן. והובאו דברי האריז"ל אלו להלכה בכמה פוסקים ובשו"ע אדה"ז סל"ו.

ג) בנוגע לפועל בס"ח, פסק הנ"ל בתפילין, מוכיח אשר ביו"ד הפוכה צורת אות צד"י לזה, וכיון שלא נזכר שינוי זה בש"ס, הרי ע"פ שו"ת נוב"י הידועה, פשיטא שכשר צד"י כזה בכ"מ וגם ס"ת בכלל.

ד) איך כותבים לכתחילה בס"ת, כבר העתיק במכתבו מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ שמנהגנו לכתוב בס"ת ג'כ ביו"ד הפוכה. וראה במשנת אברהם שם שכן ראה בסית של גדולים ומומחים מכמה דורות ומס"ת מומחים שבדורותיו ורק חדשים מקרוב באו שמשנים כו' (והוא דלא כדעת שו"ת השיב משה חיו"ד סנא שלכתוזילה יכתבו בס"ת ביו"ד ישרה).

ה) מה דעת הגר"א בזה, ומעתיק במכתבו מש"כ בסי תוספת מעשה רב שהגר"א פסל ,הצדין כפופין עקומין מאחוריהם ואמר שטעות נפלה בכתאריז"ל".

והנה הס' הנ"ל אין אצלי. אבל איפא רמוזה בל' זה יו"ד הפוכהז אבל בספר כתוב לחיים להסופר ר' אברהם חיים ממינסק (ווילנא תרי"ח) כותב ששמע מהרב רי אלעזר משה ממאנאסטירשיצינע בשם הרג'א דהגירסא בזח'א (ב, ב) היא לאסתחרא ולא לאחורי. ומסיים המחבר דאנו קי"ל כדעת הב"ש והב"י והגר"א זיל להלכה למעשה.

כמובן יסוד קלוש הוא ביותר לקבוק עפ"ז דעת הגר"א שהיא היפך כתהאריז"ל, ובפרט שגם התקון בזהר אינו עולה יפה כלל, כי ממשיך בזהר שם: ולא אתהדרו