290
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
אלא אהרן ובניו לבשו אותם בעצמם ,בהצנע".
[וכך משמע (לכאורה) מפשוטו של מקרא: בפרשת תצוה', נאמר הציווי ,ועשה להם מכנסי בד...", מיד לאחר הפסוק"' ,והלבשת אותם את אהרן אחיך ואת בניו אתו", שמזה משמע ש,מכנסי בד" אנם בכלל הציוי ,והלבשת".
יתירה מזו: הן בפרשת תצוה (בציווי למשה כיצד ובאיזה סדר להלביש את אהרן ובניו את בגדיהם), והן בפרשת צו (שם התורה מספרת כיצד משה קיים בפועל את ציווי ה') נאמר, כנ"ל סעיף א', שמשה הלביש לבני אהרן כתנות, אבנט ומגבעות - אך המכנסיים אינם נזכרים.
ומכך משמע, שאת המכנסיים לבשו בני אהרן בעצמם ולא היה להם שום שייכות ל,וילבישם" שעלדידי משה].
- אך רש"י בפירושו על התורה,
על הפסוק (בפרשת תצוה ,והלבשת אותם את אהרן אחיך", אומר בפירוש: ,אותם האמורים
באהרן חושן .. ומכנסיים הכתובים למטה בכולם". מפרש אם כן רש"י, שגם לבישת המכנסיים (של אהרן) הייתה עלדידי משה דווקא (וכמובן
שכך הוא גם בנוגע למכנסיים של בני אהרן)%?.
במילא לא ניתן לקבל את תירוצו של הרמב"ן (ש,הזכיר כתנות שבהן יתחיל הלבישה") לפי רש"י - משום שלדעת רש"י התחלת הלבישה (עלדידי משה) הייתה לא עם הכתנות, אלא עם המכנסיים'?.
הערות
- 7. כח, מב.
- 8. שם, מא.
- 9. וכמפורש ברא"ם שגם המכנסיים כלולים במ"ש רש"י ,ואת בניו אתו - אותם הכתובים בהם".
- 4. פקודי ג שיחות 7
- 0. וכן היא דעת רש"י גם בפירושו על הש"ם (יומא ו, א ד"ה לא צריכא. וראה גם רש"י שם ה, סע"ב ד"ה אביי).
- 6. והטעם שנמנו בפ' תצוה רק לאחרי הציווי על עשיית הבגדים ולבישתם - ראה לעיל ע' 225 הערה 17 (ובהנסמן שם הערה 16)*
- 7. ומה שלא מסופר (בפירוש) שהלבשתם היא ע"י משה, י"ל כי מכיון שהם רק ,לכסות בשר ערוה" (תצוה שם) - אינם שייכים כ"כ לפעולת חינוך ענין הכהונה. וראה לקמן סעיף ז. וראה גו"א תצוה כח, מ. ועוד. ואכ"מ.
- 1. ואף שבכתוב לא נזכר ע"ד הלבשת המכנסיים = מ"מ, לא מסתבר כלל לרמז על כל הבגדים בלבישת הכתונת ,כי בהן יתחיל הלבישה", באם בפועל אין מתחילים בה.
- 9. *) וו₪ להוסיף בזה, שמובן ג"כ ע"פ פרש"י לעיל (ס"פ יתרו), שמשם משמע דהנכנס לקודש (אפילר למזבח שבחצר) בלי מכנסיים עובר בלאו דלא תגלה אפילו באם לבוש כתונת וכו'. ובמילא פשיטא שיש להם מכנסיים ולובשים אותם, אלא שצריך להחליפם. והחידוש בצורתם - (א) שהם ,בד", (ב) לאידך גיסא - רק ממתנים ועד ירכים (תצוה כח, מב) [והטעם - כיון שנצטוו לפני זה בכתונת שהוא בגד ארוך].
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.