286

כך נמשך כח האן-סוף למטה (בהולדה)ל.

אך מכיוון שהם שני פירושים באותה מילה, = מובן (כפי שדובר כמה פעמים'ל), כי נוסף על היותם הפכיים זה מזה - הריהם גם, ואף בעיקר - שייכים ותלויים זה בזה.

והביאור בזה: בכך מתבטא החידוש של המשכן - שלוקחים דברים מוגבלים דווקא, וב,,גבול" ממשיכים את ה,בליגבול", עד באופן של ,ושכנתי". וכפשטות הענין: קודם בנו את המשכן, ואחר כך נעשתה השראת השכינה מלמעלה - ,וכבוד ה' מלא את המשכן"5, עד לאופן של ,ולא יכול משה לבוא אל אוהל מועד כי שכן עליו הענן...."5.

ושני הפכים אלו מרומזים בשני הפירושים ב,פקודי": פקודי מלשון מנין - שמשה רבינו ספר והציג חשבון מנדבות המשכן - מורה על ענין ה,גבול" שבמשכן; ו,פקודי" מלשון פקידה ויחוד - על המשכת ה,בליגבול" (בתוך ה,גבול").

ט. עיקר החידוש - שהגבול עצמו הופך לבלי-גבול

הפירוש הפנימי בשני ההפכים הנ"ל ב',פקודי", הוא לא רק שבמשכן היו קיימים שני ההפכים - גבול ובלי גבול - אלא יתירה מזו: שניהם הפכו לדבר אחד; הגבול עצמו (של המשכן) לא התבטל מהגבלתו, וביחד עם זה נעשה (דבר אחד עם) בלי גבוללל.

וכפי שראו זאת בגלוי בארון - ששם היה עיקר המשכן, מנוחת השכינה - ש,מקום ארון אינו מן המדה"* [=הארון לא הפחית ממידת החלל של קודש הקדשים]. שהפירוש בזה, הוא לא רק שבמקום הארון היה גילוי שכינה (שזו בחינת ,אינו מן המדה"), אלא מקום הארון עצמו היה ,אינו מן המדה". יתירה מזו: דווקא כאשר הארון היה במדידה ובכל הפרטים (אורך, רוחב, קומה) - אמתיים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו - הוא היה (בבת אחת) ,אינו מן המדה"*.

החידוש במשכן הוא, שהגבול עצמו הוא - בלי גבול.

וזוהי השייכות בין שני הפירושים ב,פקודי": משה רבינו עשה חשבון מדוייק של נדבת המשכן, והחשבון עצמו (שנעשה עלזידי ספירתו של