257

כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את פירוש רש"י על הפסוק שהוזכר לעיל שבפרשת תשא ,ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתותי תשמרו...": רש"י מצטט ב,דבור המתחיל" הראשון את המילים ,ואתה דבר אל בני ישראל", ומפרש: ,ואתה אף"על-פי שהפקדתיך לצוותם על מלאכת המשכן אל יקל בעיניך לדחות את השבת מפני אותה מלאכה". בהמשך דבריו מפרש רש"י .אך את שבתותי תשמרו - אף"על-פי שתהיו רדופין וזריזין בזריזות המלאכה, שבת אל תדחה מפניה, כל אכין...".

מפשטות לשון רש"י נראה שיש כאן שתי אזהרות נפרדות על כך שמלאכת המשכן אינה דוחה שבת3 - אחת מהמילה (המיותרת=) ,ואתה", והשניה ממילת המיעוט ,אך".

ואין מובן:

א) כשאלת המפרשים5* - תרתי למה לי?

ב) כיצד לומדים מן המילה ,ואתה..." שאל יקל בעיניך לדחות את השבת מפני אותה מלאכה".

ויקהל א

כן יש להבין מדוע מאריך רש"י

בלשונו< בשני הפירושים, ומדוע ישנם השינויים בין שניהם: א) הדיוק בלשון ,אף"על-פי

שהפקדתיך לצוותם על מלאכת המשכן" - כאילו היה על כך מינוי מיוחד? והרי, כל התורה והמצוות נמסרו לישראל על ידי משה רבינו!

ב) ,אל יקל בעיניך לדחות...", ומדוע אין רש"י אומר בקצרה ,אל תדחה" וכדומה, כלשון רש"י עצמו מיד לאחר מכן, ב,דבור" השני.

ג) ב,דבור" השני מביא רש"י ענין חדש ,אף"על-פי שתהיו רדופין חזריזין בזריזות המלאכה..." - מנין לומד זאת רש"י? ומדוע קשור ענין זה דוקא ל,דבור" השני?

ה. לגבי משה או לגבי ישראל

ויש לומר, שההסבר לכך הוא:

ההבדל בין שני פירושי רש"י הוא: ב',דבור" הראשון, שבו מתעכב רש"י על המלים ,ואתה דבר אל בני ישראל", מדובר על משה עצמו, וכפי שמדגיש רש"י בלשונו: אף"על-פי שהפקדתיך לצוותם... אל יקל בעיניך. ואילו ב,דבור" השני - .אך את שבתותי תשמרו" - מדבר רש"י על בני ישראל, ,אף"על"פי שתהיו (בלשון רבים) רדופין...".