256

ה' למשה ,,אך את שבתותי תשמרו...", וכפי שרש"י מפרש שם, כדלעיל, ,למעט שבת ממלאכת המשכן". ומובן מאליו, שכאשר התורה מספרת לאחר מכן, בפרשתנו, כיצד משה מסר לישראל ציוויים אלו על השבת ועל מלאכת המשכן, היה זה בדיוק כאמור לעיל בפרשת תשא, והוא אמר לישראל, שמלאכת המשכן אינה דוחה שבת -

אך הדיוק הוא*' ,הקדים להם אזהרת שבת..." - אין מדובר כאן על הקדמת ציווי ה' בתורה אלא על הסבר וההקדמה בדברי משה ,להם":

קשה לרש"י, כיון שבדברי הקדושברוך-הוא למשה נאמר הציווי על מלאכת המשכן לפני אזהרת השבת, מדוע שינה משה רבינו, ובמוסרו את הציוויים לישראל"' הקדים להם אזהרת שבת... "?

על כך משיב רש"י - ,לומר שאינו דוחה את השבת": כיון שמשה צריך היה למסור להם"? שמלאכת המשכן אינה דוחה שבת, כפי שנצטווה בפרשת תשא, לכן הוא הקדים את ,אזהרת שבת".

כלומר: בנוסף לכך שמשה רבינו הורה לישראל במפורש שמלאכת המשכן אינה דוחה שבת, הרי בתוספות לכך, כדי לחזק אצל ישראל את החומרה של אזהרת שבת, הוא אף הקדים'? את ציוי השבת לציוי מלאכת המשכן.

לפי זה סר הצורך בדיון שהובא לעיל על דברי רש"י - כיצד תואם פירוש רש" זה לפירושו בפרשת תשא ובפרשת קדושים - כי בפרשתנו אין רש"י עוסק בלימוד מן הפסוק שמלאכת המשכן אינה דוחה את השבת (ויש לומר שאכן, מסדר של ,קדימה" ו,איחור" בפסוקים אי אפשר להסיק? בדרך הפשט, שה,מוקדם" מכריע ודוחה את ה,מאוחר").

ד .אך את שבתותי תשמרו..."

אך עדיין אין מובן:

כיון שכאשר ציוה הקדוש-ברוך-הוא דברים אלו למשה, הוא לא הקדים את האזהרה על שבת לציווי על מלאכת המשכן (כיון שבפסוק מופיע המיעוט ,אך את שבתותי תשמרו") - מדוע צריך היה משה רבינו להוסיף הדגשה על ידי הקדמת האזהרה על שבת, בשנותו לשם כך את סדר הציוויים מכפי שנאמרו על ידי הקדוש-ברוך-הוא?