254
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ב. המוקדם דוחה את המאוחרז
המפרשים משיבים על כך9ו;
בפרשת תשא מסביר רש"י שלומדים זאת מהמילה ,אך" - ,כל אכין ורקין מיעוטין, למעט שבת ומלאכת המשכן!'. וכן בפרשת קדושים ממשיך רש"י ואומר - ב,דבור" הבא ,אני ה' אלקיכם - אתה ואביך חייבים בכבודי לפיכך לא תשמע לו לבטל את דברי". כלומר, בשני המקרים אנו נזקקים למילים ,אך" ו"אני ה' אלקיכם" כדי להבהיר שהשבת אינה נדחית מפני מלאכת המשכן ומפני מורא אב.
ומכך מובן, שאדרבה: בדרך כלל דוחה ה,מוקדם" את ה,מאוחר", ולפיכך, ללא המילים .אך" במלאכת המשכן שבפרשת תשא, ;אני ה' אלקיכם" שב,מורא אב" - אכן היה צריך לומר, שכיון שהציוויים על מלאכת המשכן ועל מורא אב מופיעים
לפני אזהרת שבת, הרי הם דוחים את השבת.
אך על פי דרך הפשט אין די בהסבר זה, כי על כך ניתן לשאול?': מדוע מקדימה התורה את הציווי על מלאכת המשכן, וכן על ,מורא אב", לפני אזהרת שבת, ומשום כך צריך להוסיף את המיעוט ,אך", ואת ההוספה ,אני ה' אלקיכם"5 - והרי מלכתחלה אפשר היה לכתוב את אזהרת שבת לפי מלאכת המשכן ומורא אב, ומכך אפשר היה כבר
הערות
- 1. שלהמכילתא אין הכרח שהלימוד הוא מהקדמת שבת. ב) הוספת רש"י בזה = מוכיחה שמההקדמה ילפינן זה (עכ"פ - בפש"מ) וגם י"ל שמפרש כן דעת המכילתא = ודלא כחלק המפרשים הנ"ל. וראה חזקוני ובחיי כאן (לה, א).
- 0. רא"ם כאן (וראה גם רא"ם בפ' תשא שם ובפ' קדושים (יט, ג. שם, ל)). וכ"ה בעוד כמה מפרשים.
- 1. ברמב"ן תשא שם הקשה על תיבות אלו בפרש"י (וראה גם צידה לדרך שם). אבל ראה אברבנאל, רא"ם, גו"א ועוד מפרשי רש" = שתירצו דברי רש"י. וראה גם ראב"ע (וספורנו) שם. ועוד.
- 4. ויקהל א שיחות -
- 2. וכקושיית הכלי יקר פרשתנו כאן (ותירוצו בפרש"י - לכאורה אינו ע"ד הפשט).
- 3. ועוד להוסיף (לאידך גיסא): מפשטות לשון רש"י שם ,סמך שמירת שבת כו' לומר כו'" מוכח שהלימוד (בנוגע לשמירת שבת) הוא לא מן התיבות ,אני ה"א", כ"א מן הסמיכות עצמה (וכמ"ש בגו"א כאן) [והלימוד שבפרש"י מ,אני ה"א" - ,אתה כו' לא תשמע לו לבטל את דברי" - הוא בנוגע ל,,שאר כל המצות" (שבסיום פרש"י שלפנ"ז*)]. וראה גם פרש"י תצא כב, יב: ,אף מן הכלאים לכך סמכן הכתוב" - אף שהקדים כלאים
- 7. *) ובפשטות י"ל שהתיבות ,,אני ה"א" אינן ד"ה חדש בפרש"י, כ"א המשך פרש"י: ,וכן בשאר כל המצות (שנאמר) אני ה"א אתה .. לא תשמע כר".
- 8. ועפ"ז יומתק: א) למאי נפק"מ כאן ,וכן בשאר כו'"- כי זוהי ההוספה בהפסוק ,,אני ה"א", דזהו דיך לא רק לגבי שבת (מד,סמך כו'") אלא גם לגבי שאר המצות. ב) ההמשך בפרש"י לאח"ז ,איזהו מורא כו'" - דלכאורה מה שייך לד"ה זה? וע"פ הנ"ל מובן, דמכיון שמבאר ש,מורא אב" אינו דוחה שבת ולא שאר מצות, א"כ ,איזהו מורא - לא ישב כר'".
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ח לקו"ש חכ"ו ע' 254
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.