244
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ויש להסביר על כך: לפי רש"י כ"ף יוונית אינה דוקא תחילת המלה ,כהן", כשם התואר המתייחס רק לאהרן ולבניו, כפי שמובן בפשטות מדברי אברבנאל, אלא, כאמור לעיל, של המלה ,כהונה" באופן כללי - שירות הכהונה. כלומר, גם משמעות משיחת אהרן אינה רק שהם נעשים בכך כהנים, אלא, כלשון הפסוק, .וקדשת אותם לכהן לי", שהמשיחה גורמת לקדושה המביאה אותם לידי שררה* ושירות (ועבודה*) של כהונה'.
ולפי זה מובן הקשר של משיחת המשכן וכליו ל,כ"ף = יוונית" שמסמלת את תחילת המלה ,כהונה": כשם שמשיחת אהרן ובניו מקדשת אותם להיות ראויים לשירות ולעבודה, כך גם לגבי המשכן וכליו: משיחת המשכן וכליו קידשה אותם להיות ראויים לבצע בהם ובאמצעותם את העבודה והשירות 'ל.
תשא ג שיחות 585
אופן משיחת המלכים - ,כמין נזֶר"
לפי כל האמור לעיל מובנים גם דברי רש"י בפרשתנו: ,כל המשיחות כמין כ"ף יוונית חוץ משל מלכים שהם כמין נזר":
רש"י אומר את הכלל ,כל המשיחות כמין כ"ף יוונית", למרות שפירוש רש"י על התורה אינו ספר הלכות, משום שבכך מודגש ומובן כיצד שמן המשחה הוא ,שמן משחת קודש יהיה"לי - שהמשיחה גורמת לקדושה. היכן רואים שזוהי מהות שמן המשחה, על כך אומר רש"י ,בל המשיחות (של שמן המשחה) כמין כ"ף יוונית", ודבר זה מוכיח, כדלעיל, שהמשיחה מקדשת את הנמשחים להיות ראויים לשירות הכהונה.
וכהוכחה לענין זה, שאופן המשיחה
משיחתן אלא לגדולה" - אין הכוונה לשלול
הקדושה שנעשה במשיחתן, אלא לשלול משיחת
רקיקין* כהמשך לשון רש"י. ותפס לשון המתאים
לכולם דמשכן כהנים ומלכים. וראה לקמן בפנים. 2) פרשתנו ל, כה. ועד"ז שם, לא-לב.
הערות
- 8. ראה פרש"י שמות ב, טז (ובת"א). יתרו יט, וא"ו.
- 9. ראה פרש"י תצוה כח, ג. מפרשי רש"י שם.
- 0. משא"כ כהן סתם - שלכן לא הוצרך רש"י לפרש שם (לך יד, יח. ובפרש"י שם יד, כ ד"ה ויתן). וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 180 ואילך.
- 1. אלא שבכל א' כדאית לי? משיחת המשכן בכדי שיהא ראוי לעבודה בו, ומשיחת הכלים ,מקדשתם להיות קדש קדשים ומה היא קדושתם כל הנוגע גו' כל הראוי לכלי שרת משנכנס לתוכו קדוש קדושת הגוף כו'" (פרש"י פרשתנו ל, כט).
- 5. ומה שרש"י מסיים שם ,כל משיחת משכן וכהנים ומלכים מתורגם לשון רבוי לפי שאין צורך
- 6. *) וע"פ הנ"ל בפנים י"ל דזה שכתב רש"י ,ושאר משיחות כגון רקיקין משוחין .. לשון ארמית בהן כלשון עברית" - הכוונה למשיחת הרקיקין דלהלן פ' ויקרא (ב, ד) ופ' צר ז, יב) ועוד, ולא משיחת הרקיקין של המילואים דפ' תצוה. ולכן מוסיף רש"י וראשית שמנים ימשחו (עמוס ו, ז). אבל צ"ע דסו"ס גם ברקיקין דמלואים לשון ארמית (בת"א) הוא כלשון עברית.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.