243

4 לקוטי ח. = וקיק? המילואים - ,לקדש אותם לכהן לי"

ההסבר לכך הוא:

רקיקי המצות שבפרשת תצוה הם חלק מקרבנות המילואים, שתכליתם, כנאמר שם: ,וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אותם לכהן לי* לקח... ולחם... ורקיקי מצות משוחים בשמן...", שעל ידי קרבנות המילואים ,נתמלאו ידיהם (של אהרן ובניו) ונתקדשו לכהונה" .5 ולכן מדגיש רש"י, שמשיחת הרקיקין היתה ,כמין כ"ף יוונית", כי המשיחה היא כחלק מענין המילואים המביא לידי ,לקדש אותם לכהן לי".

כלומר: משיחת הרקיקין של המילואים אינה רק אחת הפעולות בהכנת רקיקי המצות להיות ראויים לקרבן (כדלעיל בסעיף ב), אלא המשיחה עצמה היא חלק מתהליך המילואים המביא לידי ,,לקדש אותם לכהן לי"*.

בכך מובן בפשטות מדוע בפרשת תצוה מסתפק רש"י בדעה הקובעת באופן סתמי שרקיקי המצות נמשחו כמין כ"ף יוונית, ואילו בפרשת ויקרא הוא מביא שתי דעות -

כי לפי פשוטו של מקרא אלה הם שני ענינים שונים:

בפרשת תצוה, כאשר מדובר על המילואים, הרי גם משיחת הרקיקין היא חלק מענין המילואים, המביא לידי קדושת כהונת אהרן, כדלעיל, ולכן המשיחה היא ,כמין כ"ף יוונית".

לעומת זאת בפרשת ויקרא, כאשר מדובר על קרבן מנחה מאפה תנור, אין הענין קשור לכהונה, אלא המשיחה היא פרט בעשיית הקרבן, ולכן יש מקום, בפשוטו של מקרא, לשתי הדעות, ויותר מכך - שקולין הן**.

ט. כ"ף - ,בהונה" ולא רק ,כהן" אך עדיין אין מובן לגבי משיחת המשכן וכליו - מהו הקשר שבין משיחות אלו, דוקא לענין של ,כהן", כפי שמתבטא בראשי התיבות של ,כ"ף יוונית", כדלעיל9?