238
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
8 לקוטי
על הפסוק'' ,ורקיקי מצות משוחים בשמן" אומר רש"י ,אחר אפייתן מושחן כמין כ"ף יוונית שהיא עשויה כנו"ץ שלנו". מספר פסוקים לאחר מכן'', לגבי משיחת אהרן, אומר רש"י ,אף משיחה זו היא כמין כ"י (נותן שמן על ראשו ובין ריסי עיניו = ומחברן באצבעו)", ולאחר מכן, בפסוק העוסק במשיחת המזבח:', אומר רש"י ,וכל המשיחות כמין כ"ף יוונית".
ההסבר הפשוט לכך שרש"י אומר בפסוק השני, העוסק במשיחת אהרן, ,אף משיחה זו כמין כ"י", הוא משום שענין זה מופיע כהמשך לפסוק הקודם, העוסק במשיחת רקיקי המצות, אשר נעשתה כך. אך לפי זה יש להבין: מדוע משנה רש"י בפסוק השלישי, העוסק במשיחת המזבח, ומציין שם את הכלל ,וכל המשיחות", ולא מסתפק בפירוש הכתוב במילים ,,אף משיחה זו כמין כ"ף יוונית", כפי שהוא מפרש על משיחת אהרן שלפני כן?
לכאורה, יש לומר, שההבדל הוא: משיחת הרקיקין ומשיחת אהרן הן שתי משיחות שונות לחלוטין: משיחת רקיקי המצות נעשית בשמן זית, והיא פרט בהקרבת קרבן''. ואילו משיחת אהרן
נעשית בשמן המשחה", והיא אחת הפעולות הנדרשות למען ,וקדשת .. לכהן"5.
יותר מכך: עצם המשמעות של ,משיחה", שונה בענין של ,משיחת משכן וכהנים ומלכים" מאשר במשיחת רקיקין, כפי שמפרש רש"י בפרשתנו*', שלגבי ,משיחת משכן וכהנים ומלכים" ענין המשיחה ,מתורגם לשון ריבוי .. גדולה", ואילו לגבי ,,רקיקין משוחין" וכדומה הרי ,לשון ארמית בהן כלשון עברית"'.
ואילו המשיחה השלישית המוזכרת בפסוקים, משיחת המזבח, אינה מסוג שונה מאשר משיחת אהרן המופיעה לפני כן - גם משיחה זו נעשית, כפי שמקדים ומציין = רש"י*, = בשמן המשחה, והיא למען ,,לקדשו"*.
ולכן מדגיש רש"י דוקא לגבי משיחת אהרן ש,אף משיחה זו...": הדגשת הריבוי ,אף" אינה משום שמדובר כאן על משיחת מציאות אחרת - אהרן ולא הרקיקין, אלא משום שזהו סוג שונה של משיחה לגדולה, שבלי
הערות
- 0. תצוה כט, ב.
- 1. שם, ז.
- 2. כט, לו.
- 3. כפשטות הכתוב כאן. וראה לקמן בפנים (ובהערה 17). וראה גם פרש"י ויקרא ב, ד (ובפנים סעיף ג).
- 5. תשא גב
- 6. שיחות
- 4. כמפורש גם בכתוב שם.
- 5. כבפרשתנו ל, ל.
- 6. ל, כט. וראה פרש"י תצוה כט, כט.
- 7. ובפשטות אין המשיחה בשביל לפעול קדושת הרקיקין (ובנוגע לזמן קדושתן - ראה (ע"ד ההלכה) סוטה יד, ב. מנחות ט, א. יח, סע"ב). ואב"מ.
- 8. כט, לו. והוצרך לזה, מכיון שבפסוק אינו מפורש.
- 9. לשון הכתוב שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.