236

ולכן הראה הקדוש-ברוך-הוא למשה ,מטבע של אש", שנתינת מחצית השקל על ידי ישראל לא תהיה נתינה של מטבע רוחנית בלבד, אלא גם זאת באופן של ,אש", שתהיה לנתינה זו תכונת האש לעלות תמיד למעלה, לעלות בקודש עליה אחר עליה.

ובכך יובן טוב יותר כיצד יכולה מטבע גשמית להיות ,כופר נפשו", כיון שהיא בעלת תכונת ה,אש", המצביעה על עליה תמידית, התרחקות מהחומריות ושאיפה לרוחניות.

. כל פעולה של מצוה - מטבע של אש

מכך נלמדת הוראה נפלאה בעבודתו הרוחנית של האדם:

אמנם, הציווי על נתינת מחצית השקל חל בעיקרו בזמן שבית המקדש היה קייםי, כאשר היה צריך לתת את מחצית השקל לצורך קרבנות הציבור של השנה כולהי*, אך למרות זאת, גם בזמן הזה קיים מנהג ישראל'* ,לית קודם פורים (,בלילל. פורים קודם שמתפללים מנחה") מחצית מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן, זכר

למחצית השקל שהיו נוהגין באדר. ומאחר ששלשה פעמים כתיב תרומה בפרשה, יש ליתן שלשה"*.

בנוסף לכך: כיון שאצל כל יהודי קיים משכן ומקדש רוחני, כנאמר ,ושכנתי בתוכם", בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד" מישראל'", מובן, שקיימת גם ברוחניות נתינת מחצית השקל, שממנה מכינים את אדני המשכן% של המשכן הרוחני ש,בתוכם".

ועל כך נלמדת ההוראה מהענין של ,זה יתנו" - מטבע של אש - שכאשר יהודים נותנים פרוטה למצוה, לצדקה, וכך גם כאשר מפייסים עני בדבריםל, דיבור גשמי על ידי ה' מוצאות הפה הגשמיים, הרי אין זו סתם מטבע גשמי, או דיבור גשמי, אלא גם ,מטבע של אש" - רוחניות וקדושה. וברוחניות עצמה - בתכונה של אש, העולה תמיד למעלה.

וממחצית השקל לומדים גם לגבי כל המצוות", שכל פעולה של יהודי