229
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
108 לקוטי
הענינים דלמעלה הם של אש.
ואם נאמר, שללא ההדגשה ,מטבע של אש" ניתן היה לחשוב שהקדושברוך-הוא הראה מטבע כפשוטה, מטבע של כסף, כמו .והקמות את המשכן כמשפטו אשר הראית בהר""י, שהראו לו את התבנית של משכן גשמי'' על פי פשוטו של מקרא - נדרש הסבר מצד שני: במה שונה מחצית השקל, שיש צורך להראות דוקא ,מטבע של אש"?
(ב) ועיקר: מהו המענה על תמיהתו של משה רבינו, כיצד יכולה נתינת מחצית השקל להיות כופר נפש, על ידי שהקדושדברוך-הוא הראהו מטבע של אש"?
ב. ,מטבע של אש"
לכאורה ניתן היה לומר, ששתי שאלות אלו לגבי תשובת הקדושברוך-הוא מתורצות זו בזו:
התשובה לתמיהה כיצד יכולה נתינת מחצית השקל להיות ,כופר נפשו" היא - הראהו הקדוש-ברוך-הוא ,מטבע של אש: כאשר יהודי מקיים מצוה (כה דברי כאש:') באמצעות מטבע גשמית, ועל-אחת -כמהדוכמה כאשר הוא מקיים את המצוה בחיות ובהתלהבות, ב;אש" שבנפשו"' - הרי זו ,אש", ונתינה זו
יכולה להיות ,כופר נפשו".
אך לפי זה מתחזקת יותר השאלה הראשונה שלעיל - מה היתה תמיהתו של משה רבינו מלכתחלה: הסבר זה, שעל ידי קיום מצוה נוצר ענין של ,אש" הוא (א) הסבר נפוץ אצל כל דרשן, (ב) הסבר המתאים לכל המצוות, שעל ידי קיום מצוה יוצרים בדבר המצוה ענין של ,אש" רוחניתי!. ומה היתה תמיהתו של משה רבינו, ודוקא בענין של מחצית השקל?
זאת ועוד: אם משום כך, די היה שהקדוש-ברוך-הוא יאמר למשה שבאמצעות המצות תהפוך המטבע לענין של ,אש", ואדרבה, צריך היה דוקא לומר זאת, כי באופן זה היתה נתינת כל התורה ומצוותיה למשה! ומדוע צריך היה הקדוש-ברוך-הוא להוציא זאת מן הכלל ולהראות ,,מטבע של אש" ולומר ,זה יתנו"?
כיון שדוקא בענין זה נדרשה פעולה מיוחדת מאת הקדוש-ברוך-הוא להראות ,מטבע של אש" ולומר ,זה יתנו", הכרחי לומר, שבמחצית השקל יש ענין מיוחד שאיננו בכל המצוות האחרות.
ג. שכר מצוה - תוצאה או רצון ה' בלבד
יש לומר, שתמצית ההסבר לכך היא:
הערות
מצוטט ב־2 עמודים
- אגרות קודש ח'שסו לקו"ש חכ"ו ע' 229
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אדר-שני ה'תשי"א לקו"ש חכ"ו ע' 229
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.