214
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
200 לקוטי ראשון. אך הרמ"א ממשיך ואומר ,ואין נוהגין כן", אלא רק ,ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים" - וכיצד יגרום יום זה ל,משתה תמיד" בכל השנה כאשר בו עצמו אין חובת שמחה?
ב) ועיקר: כיצד ייתכן לומר שנתינת הכוח למשתה תמיד, שמחה תמידית בכל שנה ושנה, נובעת מפורים קטף הקיים רק בשנה מעוברת?
ה. ההכנה לעבודת ה' - קבלת עול מלכותו
כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את סוף דברי הרמ"א ,וטוב לב משתה תמיד", הרומזים, כאמור לעיל, לענין השמחה בעבודת ה'. שהרי, לכאורה: מדוע נקבעו שני התמידים באופן כזה, ש,שויתי ה' לנגדי תמיד", מופיע בתחלת השולחן ערוך, \,וטוב לב משתה תמיד" מופיע לאחר כל ,אורח חיים" בסופו ממש? - ,שויתי ה' לנגדי תמיד" הוא יסוד ועיקר בעבודת ה' ומשום כך הוא הראש וההתחלה של כל ,אורח חיים", וכך צריך להיות גם לגבי ,וטוב לב משתה תמיד", כי גם השמחה היא יסוד בעבודת ה', החל מתפלה וברכות השחר%?
ויש לומר, שההסבר לכך הוא:
פורים קטן
בשני ה,תמידים" - בתחלת אורח חיים ובסופו - אין הרמ"א מתכוון לשני ענינים אלו כפי שהם כחלק מעבודת ה', חלק מקיום השולחן ערוך, אלא כוונתו היא לענינים אלו כפי שהם מהוים א) הקדמה - לפני התחלת קיום השלחן ערוך, ב) סיום - לאחר גמר קיום השולחן ערוך:
לפני שיהודי מתחיל בקיום תורה ומצוות דרושה ההכנה של ,שויתי ה' לנגדי תמיד" - קבלת מלכות ה', כדברי חז"לי': ,יקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואחר"כך מקבליי עליו עול מצוות".
קבלה זו של עול מלכות ה' צריכה להיות בגלוי לפני שמתחילה העבודה של קיום התורה והמצוות בפועל, לאחר שהיהודי כבר שקוע בקיום תורה ומצוות אין מורגשת אצלו בגלוי קבלת עול מלכות, אלא קבלת עול מצוות, קבלתו על עצמו לקיים בפועל את גזירות המלך וציוויוו.
לאחר מכן, בסיום ולאחר העבודה, מגיעים לידי ,וטוב לב משתה תמיד": לאחר סיום העבודה, בא השכר על העבודה, שזוהי* השמחה שיש ליהודי על כך שקיים את המוטל עליו והתקרב
הערות
- 5. אבל ראה לקמן ס"ז מהט"ז.
- 6. דלא יעמוד להתפלל אלא כו' מתוך שמחה (של מצוה) - ברכות לא, א. טושו"ע או"ח סצ"ג ס"ב"ג. - ,וכן לדבר הלכה" (שבת ל, ב. וש"נ).
- 3. שיחות
- 7. משנה ברכות רפ"ב. וראה מכילתא יתרו כ, ג. ועוד.
- 8. כ"ה במשנה שבגמ' (בבלי). ובמשנה שבמשניות (וירוש'): יקבל.
- 9. ע"ד המבואר בתניא פי"ד (כ, רע"א) בענין אהבה בתענוגים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.