211
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ובהלכות שאדם צריך לקיימן יום יום ובמשך כל הימים - מעת קומו משנתו בבוקר עד זמן שכיבתו בלילה - ובמצוות של השנה כולה, לפי הסדר.
דינים אלו קשורים לזמנים מסויימים במשך היום והלילה, או במשך השנה, שאז חייבים לקיימם, ואינם קשורים לזמן אחר במשך השנה.
ואילו ההתחלה של ,אורח חיים" (וכן של האדם), וסיומו הם שני תמידים'"*'. שחלים תמיד, בכל זמן בימי חייו של האדם - במשך כל השנה כולה ובמשך כל היום כולו מדי יום ביומו.
ולכן הם נקבעו באופן, ש,תמיד" אחד מופיע כראש והתחלה של ,אורחחיים", וה,תמיד" השני מופיע בסיום וחותם:
תחלת השולחן ערוך ,שויתי ה' לנגד תמיד" היא יראת ה', כפי שמאריך ומפרט שם' הרמ"א: ,כשישים האדם אל לבו שהמלך הגדול הקדוש-ברוךהוא אשר מלוא כל הארץ כבודו עומד עליו ורואה במעשיו... מיד יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד ה' יתברך ובושתו ממנו תמיד", והסיום ,וטוב לב משתה תמיד", הוא ענין השמחה.
שני ענינים אלו צריכים להיות אצל האדם באופן של ,תמיד", בכל זמן -
פורים קטן שיחות -
בכל עבודה*' שפועל היהודי צריך לחוש אצלו יראה והכנעה, וכן שמחה בעבודת ה', ,עבדו"" את ה' ביראה, עבדו את ה' בשמחה"'.
ג. פוריס - המקור לשמחה כל השנה
לפי זה יש לבאר מדוע מסתיים חלק אורח חיים דוקא בהלכות (מגילה) פורים:
ידוע, שלכל סוג מיוחד של עבודת ה', יש זמן מסויים בשנה המתאים במיוחד לאופן זה של העבודה
הרוחנית"", ומזמן זה נשאב כוח והשפעה בעבודת ה' באופן זה במשך השנה כולה.
וכך לגבי השמחה בעבודת ה': הכוח לשמחה בעבודת ה' במשך השנה כולה,
הערות
- 14. שבאים בתחילת היום - תמיד של שחר, ובסיומו - תמיד של בין הערבים, שעליו השלם כל הקרבנות.
- 5. הובא בשו"ע אדה"ז שם בב' המהדורות.
- 6. ובזה שונה ה,,תמידים" דב' ענינים אלו - יראה ושמחה - משש המצות ש,חיובן תמידי" (אגרת המחבר ספר החינוך בסופה - נדפסה בתחילת ס' החינוך). ולהעיר שבטושו"ע אין הלכות מיוחדות לשש מצות אלו.
- 7. תהלים ב, יא. שם ק, ב.
- 8. ראה במג"א (סק"ב) על דברי הרמ"א וטוב לב משתה תמיד: בשמחות מצות (וראה יד אפרים שם - נעתק לקמן הערה 65). והיינו שמפרש, דטוב לב משתה תמיד צ"ל ,,בשמחות מצות".
- 9. וכמו בענינים הכלליים: מצות זכירת יצי"מ שבכל יום, שזמנו בשנה הוא בחג הפסח זמן חירותנו: נותן התורה ל' הווה שנותן לנו בכל יום (לקו"ת נצבים מו, ב. סוכות פא, ג. וראה ברכות כב, א. סג, ב) שזמנו בשנה הוא בחגה"ש זמן מתן תורתנו. וכו'. וראה ד"ה ועשית חג שבועות תש"ה פמ"ה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.