209
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
פורים קטן
א. פור'ם קטן - בסיום ,אורח ח'ים" בסוף שולחן ערוך אורח חיים מופיעות ההלכות של פורים (הלכות מגילה), ובסימן האחרון' מדובר על הדינים של י"ד וט"ו אדר ראשון.
הסיבה לכך בפשטות היא, משום שב,טור" ובשולחן ערוך אורח חיים מופיעות ההלכות של מועדי השנה לפי סדר השנה, תפלת ראש חודש, ולאחר מכן ניסן - הלכות פסח - וכו', ולפי סדר זה נקבעו דיני פורים בסוף?.
אמנם, י"ד וט"ו אדר ראשון קודמים בזמנם בשנה מעוברת לפורים שבאדר שני, אך למרות זאת מופיעים דינים אלו בסיום הלכות מגילה, כי הם אינם חלים בכל שנה, כי אם בשנה מעוברת בלבד, ומשום כך קודמים להם דיני הפורים החלים בכל שנה.
ועוד יש לומר, שפרטי הדינים של י"ד וט"ו אדר ראשון ,ודין תענית והספד בהן": הם תוצאה של המצוות והדינים של פורים. כלומר, ההלכות של י"ד וט"ו אדר ראשון - ,אין נופלים על פניהם ואין אומרים מזמור יענך ה' ביום צרה ואסורים בהספד ותענית"" -
אינן נובעות מימים אלו כשלעצמם, אלא כתוצאה מימי הפורים ומקיום מצוות הפוריםי שבאדר שני.
ולכן הן מופיעות לאחר הלכות י"ד וט"ו אדר (סתם), שכן ההלכות שלפנינו באות כתוצאה" של ימי הפורים
הערות
- 1. שיחות 8
- 1. סי' תרצז.
- 2. ראה הקדמת הטור לאו"ח ,החלק השלישי". 3 הלשון בהכותרת לסי' תרצז.
- 4. ל' המחבר שם.
- 65. וכדמודגש בטור שמביא הפי' (גם דאביו הרא"ש - מגילה פ"א ס"ז - במשנה) בדברי הגמ' שם (ו, ב) דמה ששוין (י"ד אד"ר ואד"ש) בהספד ותענית ,היינו דוקא כשקראנו המגילה ובו ביום נראה להם לעבר השנה, אבל אם לא קראו המגילה מותרין בהספד ותענית" - ראה ב"י וב"ח שם.
- 6. להעיר מלשון הרמב"ם הל' מגילה פ"ב הי"ג ,ושני הימים אסורין בהספד ותענית באדר הראשון ובאדר* השני". ואולי י"ל כי לדעת הרמב"ם איסור הספד ותענית בי"ד אדר א' אינו תוצאה מפורים (י"ד וט"ו אדר ב') וממצות היום (ראה המשך ההלכה: אנשי כפרים שהקדימו וקראו בשני כו' מותרים בהספד כו') כ"א חיוב שווה, חיוב עצמי מצד היום דאד"ר**. וכפשטות לשון הגמרא (מגילה שם) ,,אין בין ארבעה עשר שבאדר הראשון לי"ד שבאדר השני אלא כו' לענין הספד ותענית זה וזה שוין"***, משא"כ לפי הטושו"ע צ"ל הכוונה, דשווין בהדין בפועל - ולא בסיבתו וטעמו. וראה צפע"נ לרמב"ם שם.
- 7. *) כ"ה הגירסא הנפוצה. ובכת"י התימנים ,כאדר השני" - ראה רמב"ם הוצאת פרענקל (ומה שמביא מדפוס שאל').
- 8. **) אף שלא כתב החיוב להרבות באדר א' במשתה ושמחה - ראה תוד"ה ור"א מגילה שם. ר"ץ מגילה שם. ועוד.
- 9. ***) ראה ב"י בסוף הסימן ,,משום דיומי נס והצלה הם".
מצוטט ב־1 עמודים
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשכ"ז לקו"ש חכ"ו ע' 209
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.