202

רבי אליעזר ברבי יוסי לא היה הציץ של הכהן הגדול.

- רבי אליעזר ברבי יוסי עצמו, שבידו לא היתה קבלה זו מרבו, הרי כשראה את הציץ ברומא לא היה מוכרח לחשוב על אפשרות רחוקה זו, שבין כלי המקדש התערבב ציץ מבחוץ, ואת הציץ האמיתי לא ציירו - ומה שמצוייו איננו ציץ של הכהן הגדול, אלא תכשיט אחר שמישהו הכין בשונה מעט מהציץ. ולפיכך הוא יכול לראות בזאת הוכחה ש,כתוב עליו קדש לה' בשיטה אחת.

אבל החכמים, שהיתה בידם מסורת זו, ,לא הכחישו את הידוע אצלם אף בעדות ראיה", כי במסורת שלהם לא היה כלל ספק, ואילו לגבי עדות הראיה ייתכן לומר שלא היה זה הציץ של הכהן הגדול, כפי שהוסבר לעיל.

ד. שלא להרבות מחלוקת

לפי האמור לעיל תמוה, לכאורה, פסקו של הרמב"ם, ובמיוחד קשה להבין כיצד ייתכן שיהיה במקדש בפועל במשך תקופה ארוכה ,בדיעבד ציץ", בדלעיל?

כדי להבין זאת יש להקדים: כיצד היה אפשר לרמות את הרומאים על ידי ציץ שאף פעם לא היה כמוהו במקדש, ובמיוחד לפי הידוע, שגם בספריהם יש רישום של פרטי בית המקדש והעבודות שבו. ויש לומר, לכן, שהרמב"ם צריך לבאר, שציץ כזה הוא כשר בדיעבד, ושכך היה בפועל, ולפחות זמן קצר.

ויותר מכך, כתב בעל ה,אור החיים"<, ש,אפילו לתנא קמא (לדעת חכמים) אינו מעכב, ובזה לא יקשה בעיניך פסק הרמב"ם פרק ט' מהלכות כלי המקדש".

ולפי זה יש לומר, בדרך האפשר, טעם נוסף לפסקו של הרמב"ם (ואולי טעם עיקרי) - שלא להרבות במחלוקת, במיוחד כאשר לפי פירוש המאירי כפשוטו, זוהי מחלוקת אודות מציאות.

ולפי זה אין צורך בהסבר על ההבדל בין רבי אליעזר ברבי יוסי לחכמים, משום שלא היתה בידו קבלה זו וכו'. ואין כאן המקום להאריך בכך.

ה. המג'לות הגנוזות

מכל האמור לעיל נלמדת הוראה גם לימינו אלו:

בתקופה האחרונה התגלו גניזות של מגילות העוסקות בעניני התנ"ך, ויש בהן מספר הבדלים בהשוואה למסורה שבידינו לגבי חסר ויתיר וכו'.

יש לדעת, שאמנם ,גניזות" אלו נראות כ,עדות ראיה", אך למרות זאת אין הן כלל כמסורת שבידינו. שהרי, אין לדעת מי הם מחברי ה,גניזות", אם הם מ/,גדולי החכמים" אם לאו. יותר מכך: בהחלט ייתכן, שמגילות אלו אכן