190

עפ לקוטי

אף לפי האופן השני שצויין לעיל, שלפיו יש בכל זאת, לכאורה, השלכה לגבי הלכה למעשה - אם הפרט של ,משוקדים" הוא דין לעיכובא, משום ציווי מפורש על כך בענין

המנורה, או שזהו רק פרט של מלכתחילה", משום ,זה אדלי ואנוהו", ,כל חלב לה'" -

בכל זאת, אי אפשר היה לברר על פי מנורת משה את הענין של ,אין לו

הכרע" לגבי פירוש הפסוק, כי אי אפשר היה לדעת אילו חלקים נעשו ,משוקדים" מפני הציווי בפסוק על המנורה, ואילו נעשו כך מפני הציווי הכללי.

וכך מתורצת מאליה שאלת ה,משנה. למלך", על כך שהרמב"ם אומר ,הכל משוקדים" גם לגבי ששת הקנים, למרות שלגביהם אין שום ספק, כי הטעם לכך ש,הכל משוקדים" אינו נובע מן הספק, אלא שהנין של ,משוקדים" חל כחובה על ,הכל", על כל פרטי המנורה, ולכן הוא חל הן על הקנה האמצעי והן על ששת הקנים - שכולם צריכים להיעשות דוקא באופן של ,ואנוהו", ,מן היפה המשובח ביותר .. מן הנאה והטוב".