185

ג. ,כדי להשוותן"?:

יש המפרשים"', שאמנם ישנו ספק רק לגבי הפסוק השני, כדלעיל, אך כיון שקיימת סברה להשוות ולקשר, כהוכחה, בין שני הפסוקים, כי ,מסתברא שיהיו שווין", לכן סובר הרמב"ם, שכשם שב,גופה של מנורה" עושים את ,הכל משוקדים", כי ,אין לו הכרע", כך גם לגבי ששת הקנים, שגם אותם עושים ,הכל משוקדים", .אף

דהפסוק לא חיב כך" - ,דד להשוותן", כיון ש,אין קפידא בהוספה".

אך גם הסבר זה דורש עיון וביאור: האם די בסברה ,כדי להשוותן" עד כדי חידוש הלכה ש,הכל משוקדים", גם כאשר ה,פסוק לא חייב כך"9, ובמיוחד כאשר הרמב"ם אינו מתבטא על כך במילים ,ויראה לי" או בביטוי דומה. לכאורה, לשם חידוש זה בהלכה הכרחי מקור ברור!

ד. ,אין לו הברע" - ביצד *יתכן לגבי ציוו כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את הברייתא שהובאה לעיל (,תניא איסי בן יהודא") שבה נאמר, ש,משוקדים" - ,אין לו הכרע", שהרי, לכאורה:

כיצד ייתכן לומר, שהתורה קובעת הלכה באופן ש;אין לו הכרע", כך שיתעורר ספק, ושלא יידעו כיצד לקיים את המצוה??!

בארבעת הפסוקים המובאים לפני כן - ,שְאֶת .. מחר ארור וקם" - חשוב מקומה של המלה רק לצורך הבנת משמעות הפסוק, אך בפסוק ,משוקדים" הרי זהו ציווי לגבי אופן עשיית המנורה3.

הכרחי אפוא לומר, לכאורה, שבמושג ,אין לו הכרע", אין הכוונה שמלכתחילה לא הכריעה התורה בענין זה, כי בודאי אמרה התורה באופן ברור כיצד לעשות את המנורה, וכך אכן עשאה משה רבינו בפועל, אלא, שהספק - ,אין לו הכרע" - נוצר רק מאוחר יותר.

ומתעוררת השאלה: הרי תמיד היתה מנורה במשכן ובמקדש, ואם כך, מתי