183

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה ג

4 לקוטי

א. והכל משוקדים

על צורת המנורה נאמר בפרשתנו': ,שלשה גביעים משוקדים בקנה האחד כפתור ופרח... כן לששת הקנים... ובמנורה (,גופה של מנורה"? - הקנה האמצעי) ארבעה גביעים משוקדים כפתוריה ופרחיה".

בהלכות בית הבחירה:, לאחר שמפרט הרמב"ם את מספר הגביעים, הכפתורים והפרחים, הן של ,קנה המנורה" והן של ,,ששת הקנים", הוא מסכם: ,והכל משוקדים כמו שקדים בעשייתן".

על דברי הרמב"ם ,והכל משוקדים", שכל. הגביעים, הכפתורים והפרחים במנורה היו ,משוקדים", מביא בעל ,כסף משנה" (מדברי. הר"י קורקוס) ואומר: ,,כתב כן רבינו מדאמרינן בפרק הוציאו לו ה' מקראות אין להם הכרע, ואחד מהם משוקדים (.ובמנורה ארבעה גביעים משוקדים כפתוריה ופרחיה"*) דמספקא לן אי קאי אגביעים או אכפתוריה ופרחיה (=שיש לנו ספק

ל,,גביעים", או ל,כפתוריה ופרחיה"), ולכך מפרש אתרוייהו (=לפי שתי האפשרויות גם יחד), דמספיקא עבדינן כולהו משוקדים, שאף אם יעשו משוקדים ואין צריך להיות משוקדים אין בכך הפסד, אבל אם יניח מלעשות משוקדים אם צריך משוקדים, איכא קפידא".

ושואל בעל ,משנה למלך": הרי הספק המובא בברייתא הוא רק ,בקרא (=על הפסוק) דובמנורה ארבעה גביעים משוקדים כפתוריה ופרחיה, דמיירי (=העוסק) בגופה של מנורה", אבל לגבי ,כפתורים ופרחים בששת הקנים (,שלשה גביעים משוקדים בקנה האחד כפתור ופרח") לא מספקא ליה אי בעינן (=לגביהם אין ספק אם צריכים להיות) = משוקדים, כיון דהפסיק (באמצעות המילים) בקנה האחד בין משוקדים לכפתור ופרח, דאי לא תימא הכי, הוי ליה למימר (=שהרי אם לא כך הוא, היה צריך להיכתב בפסוק) שלשה גביעים בקנה האחד משוקדים כפתור ופרח". ואם כך, מדוע אומר הרמב"ם ,הכל משוקדים"? ו(ה,משנה למלך") מסיים את שאלתו ב;צריך עיון".

ב. איזה משני הפסוקים

אינו מובן: המבי"ט> מציג שאלה זו ומשיב לפי

הערות

  1. 1. שיחות
  2. 2. תרומה ג
  3. 3. אם המלה ,משוקדים" מתייחסת 1 כה, לגדלד.
  4. 2. ל' רש"י עה"פ. ועוד.
  5. 3. פ"ג ה"ב.
  6. 6. יומא נב, סע"א ואילך (הובא בפרש"י פרשתנו עה"פ).
  7. 6. פרש"י פרשתנו שם ויומא שם, ב. וראה לקמן בפנים סעיף ב - שכ"ה בכו"כ מקומות.
  8. 6. קרית ספר על הרמב"ם כאן. וראה עד"ז בהר

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.