180

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ברוך-הוא, אשר משום כך צורת הכרובים היא ,פרצוף תינוק".

הדבר דומה להסברו של רבינו

בחיי* = בענין הכרובים, המרחיב ומסביר ש,על דרך הפשט" שני הכרובים, שהיו זכר ונקבה, באו ,להודיע כמה ישראל חביבין לפני הקב"ה כחיבת זכר ונקבה', וכדברי הגמרא במסכת יומא%

ש,בשעה שהיו ישראל עולין לרגל מגללין להם את הפרוכת ומראין להם את הכרובים שהיו מעורים זה בזה ואומרים להן כמה חיבתכם לפני המקום..."*. כל זה מדגיש? .הפלגת הדבקות" בין הקב"ה לישראל, בלי שום אמצעי, כפי שהוא מבאר שם בהרחבה.

ז. התקשרות ישראל עם הקדוש-ברוך-הוא - על ידי או מעל התורה

ההסבר לכך בפנימיות הענינים הוא:

הארון, שבתוכו ה,עדות" - מסמל את ענין התורה*. כנאמר גם בדברי

תרומה ג

- הרמב"ן*, שכל ישראל השתתפו בעשיית הארון, כדי ,שיזכו כולן לתורה"*.

יוצא מכך, שלפי הרמב"ן, שהכפורת והכרובים הם חלק ממציאות הארון והעדות, הרי גם הענין של ,ונועדתי לך .. ודברתי אתך מעל הכפורת" קשור לענין התורה - לוחות.

ואילו לפי רש"י, אלה הם שני ענינים נפרדים - תורה וישראל.

ויש לומר, שההסבר להבדל ביניהם הוא:

בפירוש הרמב"ן יש ,דברים נעימים .. (ו)ליודעים חן"*, הוא מבאר בגלוי ענינים של סודות התורה, בבחינת ,הגילויים". ומצד דרגת הגילויים, ישראל מתקשראן באורייתא ואורייתא בקודשאדבריך-הוא% - הקשר ביץ ישראל לבין הקדוש-ברוך-הוא הוא על ידי התורה.

ואילו בפירוש רש"י, פשוטו של מקרא, ניכרת דרגת הפשיטות של ישראל, שהיא אחת עם פשיטות העצמות%. והתקשרות זו של ישראל עם הקדושרברוך-הוא = נעלית%

הערות

  1. 4. פרשתנו כה, יח.
  2. 5. נד, א.
  3. 6. כ"ה הלשון ביומא שם. וברבינו בחיי הובא בשינוי לשון קצת.
  4. 7. וראה מה שממשיך שם: וה" אפשר שהיו הכרובים האחד כצורת אדם גדול והשני כצורת ילד קטן כענין שראה יחזקאל (סוכה ה, ב) .. ויה' זה להעיד על אהבתו לישראל כאהבת האב לבנו שהיא אהבה חזקה, אבל רצה לעשות משל בדביקות גופני שאין למעלה ממנו.
  5. 8. כמבואר בארוכה במדרשי חז"ל ומפרשי התורה.
  6. 9. כה, יוד.
  7. 0. שמו"ר פל"ד, ב. וראה רבינו. בחיי, אברבנאל עה"פ. ש"ך עה"ת. ובכ"מ.
  8. 1. רמב"ן בפתיחת פירושו עה"ת בסופה.
  9. 2. ראה זח"ג עג, א.
  10. 3. ראה לקוטי דבורים ח"ג תצא, ב. ועוד.
  11. 4. כמרז"ל שישראל קדמו לתורה (ב"ר פ"א, ד. תדבא"ר פי"ד). וראה לקו"ת שה"ש יט, ב"ג. המשך תרס"ו ד"ה וידבר גו' במדבר סיני. ובכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.