171

משמעות המילה ,מקדש" כאן היא דבר, בית, שיש בו, או שהוא למע קדושה, ולכן ניתן להשתמש בביטוי זה גם כלפי המשכן.

כלומר, החידוש של רש"י או במילה ,בית", אלא במילה ,קדושה", שהמשמעות של ,מקדש" כאן אינה שם הקיצור של ,,בית המקדש".

ואף שמן המילה ,מקדש" עצמה, לפי פירושה הפשוט, אין הוכחה שמדובר על בית ולא על ,אי זה מקודש", אומר רש"י בכל זאת שהכוונה היא ל,בית קדושה", משום שבפועל מדובר בענייננו על בית. כפי שמובן מהמשך הציווי ,ועשו לי מקדש .. ככל... תבנית המשכן", אשר לפי רש"י כל זה הוא ענין אחד, כדלעיל, ומכך יודעים שמדובר כאן על בית*.

ה. בית קדושה - בית קדוש

אך בכך אין די. הפירוש שלעיל מבאר רק מדוע יכולה המילה ,מקדש" להיאמר לגבי המשכן, אך עדיין אין

מובן: מדוע מופיע בפסוק הביטוי ,מקדש" ולא הביטוי הנפוץ בפרשיות אלן - ,ועשו לי משכן"?

לכן מקדים רש"י את פירושו למילים ועשו לי - ועשו לשמי", שהציווי בפסוק זה אינו רק על העשייה באופן כללי, אלא על כך שהעשייה צריכה להיות בכוונה ,,לשמי", וכדי להסביר את ההלכה של ,ועשו לי - ועשו לשמי", מדייקת התורה ואומרת ,ועשו לי מקדש".

ההסבר לכך הוא:

בפירוש המילים ,ועשו לי ועשו לשמי", אין מובן, כאמור לעיל בסוף סעיף ב': הרי התרומה כבר נעשתה לממון הקדש, כי עצם ההפרשה לפני כן היתה ,לשמי" - ומדוע יש צורך בעשיית המשכן שוב בכוונה ,לשמי"?

על כך אומרת התורה ,ועשו לי מקדש", שהכוונה היא, לפי פירוש רש"י - ,ועשו לשמי בית קדושה": בענין של ,,ועשו" צריכה להיות כוונה מיוחדת ,לשמי". הכוונה איננה רק ל,,בית של קדושה" - בית שבתוכו יש דבר נוסף, ,קדושה", אלא זוהי כוונה מיוחדת של ,בית קדושה" - שהבית עצמו קדוש" - ,קדושה" בחולם.

ואין להקשות מדוע רש"י משתמש במילה ,קדושה" בלשון נקבה, כי מצאנו שהמילה ,,בית" משמשת גם בלשון נקבה''.