168

18 לקוטי

העוסק בתרומה שכבר הפכה להיות ממון הקדש וכבר נמצאת ברשות הקדש"', אין מובן - מה חסר עדיין בשייכות תרומה זו לקדוש-ברוךהוא"', עד שעדיין צריך שוב לומר ,לשמי"י.

כלומר: דווקא משום כך שרש"י מבאר שהמשמעות של ויקחו לי תרומה" היא ,לי - לשמי", סביר יותר לומרי', שבפסוק ,ועשו לי מקדש"

6) ראה לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 304 ובהערות שם.

7) להעיר מהשקו"ט ע"ד ההלכה דבונין בחול ואח"כ. מקדישין (מעילה יד, א. וש"נ. וראה אנציקלופדי' תלמודית ערך בית המקדש ע' רכז. וש"נ). אבל ע"ד הפשט בנוגע למשכן, הרי מכיון שהמשכן נבנה מהדברים (זהב וכסף כו') עצמם שנדברו בנ"י לתרומת המשכן, והקדישו אותם ונעשה ממון הקדש (כנ"ל בפנים), נמצא ש(עכ"פ במשכן) לא הי" הבנין בחול* (אף שאח"כ ה" ,ומשחת .. וקדשת" - ראה לקמן הערה 39). ואכ"מ.

8 אף שמובן שאפשר לפרש כן (גם ע"ד הפשט*), שכ"ה ציווי התורה שצ"ל כוונה מפורשת ,לשמי" גם בעת העשי' (ואפילו עשה ,סתם", בלי כוונה, פסול) - מ"מ, ע"ד הפשט, מכיון שאפשר לפרש שהוא דין חדש (שצ"ל ,משלי"), מסתבר יותר לפרש כן מלפרש שצ"ל עוד כוונה ,לשמי", כבפנים.

תרומה א

מתכוונת התורה להדגיש חידוש אחר - שהעשייה תהיה ,משלי", כדלעיל.

ג. ,מקדש... בית קדושה":

כן נדרש הסבר על דברי רש"י בסוף פירושו - ,מקדש .. בית קדושה": מה מבהיר כאן רש"י, מדוע הוא משנה ומה הוא מחדש?

לפי פירוש = ,המזרחי"' מבאר רש"י, שבמילה ,מקדש" אין הכוונה ל,אי זה (דבר) מקודש שיהיה", אלא - ,,בית מקודש", ,בי שם מקדש בכל מקום? לא ימצא כי אם על הבית המקודש".

אך, לכאורה, נדרש עיון בהסבר זה: המילה ,מקדש" מופיעה כבר לפני כן, בפרשת בשלח': - ,מקדש אדנדי כוננו ידיך". ואם יש צורך לבאר שמשמעות המילה ,מקדש" היא ,בית קדושה", צריך היה רש"י לבאר זאת שם, בפרשת בשלח! ואילו אנו רואים, להיפך - לא זו בלבד שרש"י אינו מדגיש זאת שם, אלא מלשון רש"י שם? מובן שהוא סובר שהבנת המושג ,מקדש"