159

ו,התחתונים יעלו לעליונים" - ,ואל משה אמר עלה אל ה'", עליית התחתון למעלה.

וזהו ההבדל בין שתי הפרשיות העוסקות במתן תורה - פרשת יתרו ופרשת משפטים: בפרשת יתרו מדובר בעיקר על מתן תורה מצד ,העליונים" = ,וירד ה' על הר סיני", וידבר אלקים - עשרת הדברות; בפרשתנו מדובר בעיקר על מתן תורה מצד ה,,תחתונים" - ,עלה אל ה'"*%: הקדמת נעשה לנשמע, בניית המזבח והקרבת קרבנות%, כריתת ברית וכו'.

ההבדל בין שני הענינים שבמתן תורה הוא: ההתגלות העצומה מלמעלה בשעת מתן תורה - ירד כסא הכבוד, מרכבה, שמיעה מפי הגבורה וכו' היתה זמנית. ואילו עליית התחתון, ישראל, שהתרחשה במתן תורה, שישראל נהיו עבדי ה' ועל ידי כך ,ורוממתנו" - זהו ענין נצחי. כיון שהוא בא מהתחתונים

עצמם, לכן נקבע הענין בפנימיותם.

זהו ההסבר גם לסמיכות הפרשיות שבין ציווי מלאכת המשכן לבין הענין השני שבמתן תורה, ,ואל משה אמר עלה אל ה'" - כי החידוש שבהשראת השכינה במשכן לעומת השראת השכינה בשעת מתן תורה הוא, כפי שכבר דובר בהרחבה%:

השראת השכינה במשכן נגרמה באמצעות ,ועשו לי מקדש"", על ידי עשיית בני ישראל. וכיון שהשראת השכינה נגרמה באמצעות מעשי האדם, נקבעה הקדושה ב,חפצא", בגשמיות המשכן, בשונה ממתן תורה, אשר ,במשוך היובל - סימן סילוק שכינה - המה יעלו בהר"%, כי הר סיני שב להיות חולין כמקודם.

וענין זה, של עשיית המשכן, מהוה המשך ל,התחתונים יעלו לעליונים" שבמתן תורה, ששלמותו היא, שהוא משפיע גם על התגלות האלקות מלמעלה למטה, כך שהענין של ,ושכנתי בתוכם" הנגרם באמצעות ,ועשו לי מקדש" הוא באופן של קביעות, נצחיות.

(משיחת ש"פ משפטים תשמ"ג)

כ יר