157
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
האבן..." - מופיע בקשר לענין השני שבמתן תורה - כריתת הברית.
ה. ,עלה" - קודם עשרת הדברות
ויש לומר שרש"י רומז להבדל זה, בדיוק שבלשונו - ,ואל משה אמר עלה, פרשה זו נאמרה קודם עשרת הדברות". שהרי, לכאורה:
(א) מדוע מצטט רש"י ב,דיבור המתחיל" גם את המילה ,עלה"? לכאורה, די היה לצטט את המילים ,ואל משה אמר" (או ,ואל משה" בלבד, שהרי לאחר מכן אומר רש"י ,פרשה זו" ו,נאמרה")?
(ב) מהי הסיבה לכך שרש"י אומר ,קודם עשרת הדברות" ולא .קודם מתן תורה"*? ויותר מכך: בפירושו על הגמרא'ל אכן מתבטא רש"י בניסוח ,ואל משה אמר עלה .. קודם מתן תורה נאמרה".
שתי תמיהות אלו בולטות יותר בהשוואה בין לשון רש"י בפסוק זה לבין לשון רש"י בפסוק מאוחר יותרלי ,ויאמר ה' אל משה עלה אלי ההרה" - שם אומר רש"י: ויאמר ה' אל משה - לאחר מתן תורה: א) רש"י אינו מצטט שם את המילה ,עלה", ב) שם אומר
משפטים ג שיחות 1585
רש"י: ,מתן תורה", ולא הדברות"?!
ולפי האמור לעיל ניתן לומר: בכך רומז רש"י לנקודה שבפרשה זו מתחיל הסיפור של הענין השני שבמתן תורה, ואת זאת מדגיש רש"י באמרו ,פרשה זו נאמרה קודם עשרת הדברות": רש"י אינו מתכוון לציין רק מתי נאמרה הפרשה, אלא ברצונו לציין גם% שבפרשה זו - ,ואל משה אמר עלה" ותוכנה - נאמרו לפני שהתחיל הענין הראשון שבמתן תורה - עשרת הדברות.
ולכן מצטט רש"י ב,דיבור המתחיל" גם את המילה ,,עלה", כי זהו התוכן של ,פרשה זו" - ,עליית" משה ,אל ה'",
וכן בהמשך הדברים - ,ויעלי* משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל. ויראו את אלקי ישראל...", וכן בפרשה שלאחריה - ,ויאמר'3 ה' אל משה עלה אלי... ויעל משה...",
וזהו התוכן של הענין השני שבמתן תורה, שבאמצעות כריתת הברית ישראל ,עולים" ומתקשרים אל הקדושברוך-הוא ,והייתם לי סגולה..."* - ,ורוממתנו".
הערות
- 0. וכ"ה הלשון בכו"כ מפרשים (ראה בחיי ואברבנאל (מפרש"י). רמב"ן בהמשך לשונו. ראב"ע יתרו כ, כא. ועוד).
- 1. גיטין פח, ב ד"ה לפניהם.
- 2. ולהעיר שבמדרש לקח טוב הלשון בב' המקומות ,,עשרת הדברות".
- 3. עפ"ז מובן למה הוצרך רש"י לכתוב התיבות ,קודם עשרת הדברות" ולא הסתפק באמרו ,בד' בסיון נאמרה".
- 4. לקמן פסוק טדי.
- 5. יתרו יט, ה (וראה לעיל סעיף ג).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.