155

ואם כך, יוצא לפי פירוש רש"י, שגם המשך הענינים שהתרחשו באותו זמן - עליית משה להר לאחר מתן תורה, ושהייתו שם ארבעים יום, מופרדים בתורה על ידי ענין שהתרחש בתקופה מוקדמת יותר. תחלה מספרת התורה על החוקים והמשפטים שאמר הקדוש-ברוך-הוא למשה בארבעים הימים בהרי:, ולאחר מכן, אחרי הפרדה על ידי הפרשה שהתרחשה לפני מתן תורה - ,ואל משה אמר עלה" - מופיע הציווי ,עלה אלי ההרה" כדי לקבל את הלוחות, ומתואר כיצד קיים משה את הציווי.

ג. נת:נת המצוות וכריתת הברית

ויש לומר שההסבר לכך הוא:

במתן תורה התהוו שני ענינים: א) הקדוש-ברוך-הוא נתן לישראל את התורה - את מצוות והלכות התורה. ב) על ידי כך נעשו ישראל עבדי ה, כנאמרי" ,תעבדון את האלקים על ההר הזה", ובלשון רש" שישראל נעשו ,משועבדים לי".

ואת שני הפרטים הללו הדגיש הקדוש-ברוך-הוא מיד בדברים

הראשונים למשה .במדבר סיני", בשני בסיוףי - ,כה* תאמר... אתם ראיתם... ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה...", שמבני ישראל נדרש (א) ,שמוע תשמעו בקולי" - לקיים את ציוויי ה'. (ב) ,ושמרתם את בריתי (שאכרות עמכם על שמירת התורה")" - באופן של ברית. ישראל התקשרו אל הקדוש-ברוך-הוא, ,משועבדים לי".

וזהו ההבדל בין שתי הפרשיות על ההכנות למתן תורה - פרשת יתרו ופרשתנו:

בפרשת יתרו מסופר בעיקריי על נתינת מצוות התורה - עשרת הדברות, וכן ,פרשת מזבח"*:, שהיא המשך ישיר למתן תורה, כנאמר*י ,אתם ראיתם... לא תעשון אתי... מזבח אדמה תעשה...". ולכן, גם הסיפור על ההכנות למתן תורה עוסק בעיקר במצוות שנתן הקדוש-ברוך-הוא לישראל כהכנה למתן תורה - מצות פרישה והגבלה, ולכן מודגש כיצד הקדוש-ברוך-הוא ציוה למשה על המצוות, וכן כיצד מסר אותן משה לישראל.

ואילו בפרשת משפטים מדובר על