153

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה ב

100 לקוטי

משפטים ג

א. מקומה של הפרשה ,ואל משה אמר עלה"

בסוף הפרשה, לאחר שמסיימת התורה את ,פרשת. דינין"י, ואת הפרשה ,הנה אנכי שולח מלאך..."? - מספרת התורה': ,ואל משה אמר עלה

רש"י מצטט את המילים ,ואל משה אמר עלה" ומפרש: ,פרשה זו נאמרה קודם עשרת הדברות ובד' סיון נאמרה לו עלה". משמעות הדבר היא איפוא, שהפרשה מופיעה כאן שלא במקומה.

ההכרח לציין בפשוטו של מקראי ש,פרשה זו נאמרה קודם עשרת הדברות"?, ולא (כפי שמסבירים פשטני

מקרא אחרים) שהפרשה מופיעה במקומה ונאמרה לאחר מתן תורה, והיא עוסקת בעליית משה אל ה' לאחר מתן תורה - הוא?, כדברי המפרשים:

(א) מלשון הפסוקי, שנאמר ,ואל משה אמר עלה אל ה'", ולא ,ויאמר ה' אל משה, כמנהג הכתוב בשאר המקומות", מובן, ש.אמר כבר קודם אלו הפרשיות דלעיל".

(ב) מתוכן הפרשה הענין של

8 רע"ב כאן. - וראה גם רמב"ן כאן ,וטעם אל משה אמר כו"".

בבאר יצחק מקשה ג"כ (להדיעה שנאמרה לאחר מ"ת): ,מה הי' צורך בב' עליות אחר מ"ת ומה נשתנו מקצת משפטים שצוהו הקב"ה לירד תיכף ולאמרן לישראל ומקצתם לא אמרם עד עלותו להר שוב שנית".

אבל: (א) קושייתו ,מה הי' צורך בב' עליות כו'" היא רק לפירושו דהציווי ,ואל משה אמר

הערות

  1. 1. ל' רש"י ריש פרשתנו.
  2. 0. כג, כ ואילך - ולכאורה אינה בכלל ,פרשת דינין" כ"א. ענין בפ"ע, ובעיקר - הבטחות ואזהרות כלליות כו' (וראה רש"י בתחלת הפרשה ההיא (כג, כ): כאן נתבשרו כו'). וראה לקמן הערה 57. אבל ראה רמב"ן (כד, א) דמשמע שזהו המשך וסיום להמצות שלפנ"ז ש,התחיל לחזור ולהזהיר על ע"ז .. וצוה אותו ואלה המשפטים .. והשלים באזהרת הע"ז שימצאו בארץ ובעובדי'".
  3. 8. כד, א.
  4. 4. אף שמקורו במכילתא יתרו (יט, יא. וכ"ה בפרש"י שם), וכן מוכח מכמה מקומות בש"ס ומדרשים (ראה תו"ש פרשתנו כאן ובמילואים שם סכ"ז, וש) שהי' לפני מ"ת - הרי ענינו של פרש"י עה"ת הוא לפרש ,פשוטו של מקרא".
  5. 65. ברא"ם, דבק טוב ועוד כתבו רק ההכרח שהי' בד' בסיון (ולא ג' או ה'), אבל לא - מנ"ל לרש"י בכלל ש,נאמרה קודם עשרת הדברות".
  6. 6. ראב"ע (וכן בראב"ע יתרו כ, כא), רשב"ם, רמב"ן, אברבנאל, אוה"ח (שכ"ה ,משמעות הכתובים") ועוד כאן. ,וכן משמע* מת"י .. שהי' אחר מ"ת" (רד"ה וירד ה' תרמ"ג).
  7. 7. ולהעיר שגם החזקוני פי' כדעת רש"י. ובבחיי כאן: על דרך הפשט זו קודם מ"ת.
  8. 9. באר יצחק כאן. ובאברבנאל כאן (ב,שאלה הח'") שקשה ,מה צורך הי' בעלי' הזאת .. כיון שלא הגיעה אליהם שם נבואה כלל, ואולי שבעבור זה כתב רש"י שהפרשה הזאת קדמה למתן תורה". וראה ש"ך עה"ת לקמן פסוק ג.
  9. 9. *) כ"ה הלשון שם (וכ"ה בגכי"ק), וצע"ק, שהרי מפורש בת"י ,,אמר .. בשביעאה לירחא" (ולדעתו מ"ת הי בו" סיון - יתרר יט, טז).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.