152
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ישראל, ו,משלם"
בביכול.
את חובותינו,
ההבדל הוא רק לגבי האופן שבו נגרם ה,,שעבוד":
מצד התלמוד הבבלי, שבו חושך הגלות הוא בתוקף, ולכן האחדות והערבות שבין הקדוש-ברוך-הוא לבין ישראל אינה כל כך בגלוי, דרוש ,קנין": ישראל צריכים לדרוש מהקדוש-ברוך-הוא, כביכול, שהוא ,יזדהה" עם מצבם של ישראל ,ישתעבד", כביכול.
לעומת זאת, התלמוד הירושלמי, המסמל מצב של ,אור", הרי ה,שותפות" שבין הקדוש-ברוך-הוא לבין ישראל ברורה וגלויה יותר, ולכן צריך רק ,להזכיר" לקדוש-ברוך-הוא את ,,צערא דחבריה"?, הצער שנגרם
לישראל עקב המיצר והשביה של הגלות, המתבטא בתפלתם ובתביעתם ,עד מתי?!", וכנאמר בסליחות* ,אל תתנו דמי לו עד יכונן ועד ישים את ירושלים תהלה בארץ" - ובכך די והותר כדי לגרום לקדוש-ברוך-הוא להשתעבד לעם קרובו*, ולהביא מיד את הגאולה על ידי משיח צדקנו,
שיבנה מקדש (השלישי וה,,בתרא") במקומו, ה,גדול 9 יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון", ובמהרה בימינו ממש.
(משיחת ט"ד בשבט תשמ"ה)
כ יר
הערות
- 7. ל' הרשב"ם (ונמוק"י) ב"ב שם - הובא לעיל סעיף א.
- 2. משפטים א שיחות 19
- 8. דשבעה עשר בתמוז (מישעי' סב, ז).
- 9. ראה לעיל הערה 41.
- 0. רמב"ם הל' מלכים ספי"א.
- 1. חגי ב, ט.
- 2. בב"ב בתחלתה (ג, סע"א ואילך) - דהאחרון קאי אביהמ"ק השני. אבל בזח"א (כח, א) דקאי אביהמ"ק השלישי. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ט ע' 29 הערה 29 התיווך בין שני הפירושים.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.