140

14 לקוטי

משמעותה ופרטיה'*"", וקבלת גזירותי ,לקבל מצוות... "%.

ח. ,לכוף" - חובה על כל אחד גם בתקופתנו בכל דרך אפשרית

לפי כל האמור לעיל מובן תוקפו של הציווי המוטל על כל יהודי לקיים את אשר ,צוה משה רבעו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח", שלמרות שהענין של גר תושב אינו חל בתקופתנו?, בכל זאת הציוי ,לכוף את כל באי העולם לקבל מצות" חל בכל זמן, ואף בזמן הזה%, כדלעיל בסעיף ד - זהו חלק והמשך של מתן תורה וקבלת התורה על ידי

**60) עפ"ז יומתק מה שמשמע ברמב"ם שנהרג על העדר הקבלה בלבד (,וכל מי שלא יקבל יהרג"), שאינו רוצה לקבל עליו מלכותו, וראה שו"ת מחנה חיים שם.

1) וי"ל שמטעם זה כתבו הרמב"ם (ובכלל ז' מצות ב"נ) בהל' מלכים ומלחמותיהם, כי ענין הכפי' - קבלת מלכותו, הוא עיקר ענינו של מלך. וראה הל' מלכים ספ"ד. ושם פי"א ה"ד - לגבי מלך המשיח, ,ויכוף כל ישראל כו'".

2) כנ"ל סעיף ד. וש"נ.

3 להעיר גם שלא הזכיר הרמב"ם בהלי מלכים כאן דאין מקבלין גר תושב אלא בזמן שהיובל נוהג, אף שהזכירו כנז"פ בהלכותיו לפנ"ז - בכ"מ שהזכיר גר תושב (נסמן בהערה 23),

כי כאן עיקר המדובר וההדגשה ברמב"ם איך שהוא פרט בהחיוב שעל בנ"י לכוף את כל באי העולם לקבל מצות, ושזה בא בהמשך למ"ת. משא"כ קבלת גר תושב היא בעיקר בנוגע לישיבת הארץ, כמ"ש בהל' איסו"ב שם.

יתרו ג

בני ישראל, המשך ל,הנחיל התורה והמצוות" לישראל.

אמנם, בתקופתנו אין יד ישראל תקיפה, ולכן אי אפשר לכוף זאת בדרכי כפיה בפועל ממש, ובודאי לא באופן ש,,כל מי שלא יקבל ייהרג", אך אין הדבר פוטר מן החובה ,לכוף" בכל דרך אפשרית, ,בכפיית דברים, להמשיך לבם אל רצון קונם וחפץ צורם"".

וכיון שציווי זה חל גם בזמננו, ואין הוא חל על מלך% או על בית דין *,