132
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה ג
14 לקוטי
יתרו ג
א. חובת קיום מצוות
בני נח הרמב"ם אומר בספרו .היד החזקה"': ,משה רבינו לא הנחיל התורה והמצוות אלא לישראל,
שנאמר? מורשה קהלת יעקב:, ולכל הרוצה להתגייר משאר האומות, שנאמר* ככם כגר, אבל מי שלא רצה אין כופין אותו לקבל תורה ומצוות, וכן ציוה משה רבינו מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצוות שנצטוו בני נח, וכל מי שלא יקבל ייהרג".
מדברי הרמב"ם מובן בפשטות, שהחובה ,לכוף את כל באי העולם לקבל מצוות שנצטוו בני נח" קשורה ל,מתן תורה" ויותר מכך מודגש בהלכה הבאה בדברי הרמב"ם: ,כל המקבל שבע מצוות ונזהר לעשותן הרי זה מחסידי אומות העולם... והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שציוה בהן הקדוש-ברוך-הוא בתורה והודיענו על ידי משה רבינו שבני נח מקודם נצטוו בהן".
יש להבין: מהו הקשר בין קיום שבע המצוות על ידי בני נח לבין עם ישראל,
עד אשר חלה על ישראל החובה ,לכוף את כל באי העולם" לקיים את שבע המצוות. וכן יש להבין מהו הקשר בין קיום מצוות בני נח לבין מתן תורה ומשה רבינו, שהרי יש לקיימן כי ,ציוה בהן הקדוש-ברוך-הוא בתורה והודיענו* על ידי משה רבינו"'?
ב. גר תושב, בן נח וגוי
לכאורה, ניתן להסביר את הסיבה לכך שקיום שבע המצוות צריך להיות ,מפני שציוה בהן הקדוש-ברוך-הוא
ולהעיר מציוני מהר"נ לרמב"ם הל' מלכים כאן שהביא מקור לדברי הרמב"ם* ממדרש ,אמר ר"י חסידי או"ה שמענו שיש להם חלק לעוה"ב כו' איזה חסיד או"ה זה המקבל עליו שבע מצות מפני שהן כתובין בתורה". וראה פי' יד יהודה לעשרה מאמרות מאמר חקור דין ח"ג פכ"א.
7 וראה לקו"ש חט"ו [המתורגם] ע' 64 ואילך. ח"כ [המתורגם] ע' 155 ואילך. ובכ"מ.
הערות
- 1. הל' מלכים פ"ח ה"י.
- 2. ברכה לג, ד.
- 3. ראה כס"מ שם, דמקורו מסנהדרין נט, רע"א (והובא ברמב"ם שם פ"י ה"ט).
- 4. שלח טו, טו.
- 65. הי"א שם.
- 6. אבל צ"ע כי מפשטות ל' הרמב"ם משמע ש,והודיענו כו'" - קאי רק על לאחריו: שהקב"ה הודיע את בנ"י ע"י משה רבנו שב"נ מקודם נצטוו בהן - אף שעפ"ז צ"ע למאי נפק"מ הודעה זו - ודוחק גדול לומר שהוא רק ליישב המקראות ולכן מדגיש והודיענו (ולא - והודיע) - כי לב"נ אין נפק"מ בזה. - וראה לקמן הערות 17, 18. - ואולי י"ל דתיבת ,מקודם" היא ,מאמר המוסגר". וראה לקמן בפנים.
- 7. *) וראה לקו"ש [המתורגם] ח"כ ע' 155 הערה 7.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.