130

4 לקוטי נבע מהקול של עשרת הדברות5, קשה, כפי שרש"י בעצמו ממשיך ואומר*, ,ולמה אמר לשון יחיד אלקיך": בדרך כלל אין בכך קושי, כי אנו מוצאים במקומות רבים שהקדושברוך-הוא מדבר אל עם ישראל בלשון יחיד, ובמיוחד במתן תורה, כאשר ,ויחן שם ישראל - כאיש אחד בלב אחד"?י. אבל כאן, כאשר הקול היה באופן שאיפשר את הטעות ש,רשויות הרבה הן", צריך היה דוקא להשתמש בלשון רבים, ולא בלשון יחיד, אשר השימוש בה מחזק את האפשרות לטעות, ש,אלוקה אחד מדבר עם איש אחד, ואלוקה אחר עם איש אחר חלילה"5.

והסברו של רש"י על כך - ,ליתן פתחון פה למשה ללמד סנגוריא במעשה העגל" - הוא, לכאורה, רחוק מפשטות, כפי ששואלים המפרשיםי ,מה מועיל סנגוריא זאת".

ולפי כל זה תמוה ביותר: מהו ההכרח של רש"י, לפי פשוטו של מקרא, להוסיף ולהביא את שני הפירושים הללו?

אך, לפי האמור לעיל, מובן הדבר בפשטות: לפי הפירוש הראשון של רש"י, המילים ,אשר הוצאתיך מארץ מצרים" עוסקות בענין נפרד מ/,אנכי ה' אלקיך", אינו ברור כל כך הניסוח ,אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים", שהרי, בדרך כלל, מצביע הביטוי ,אשר" על המשך לענין הנאמר לפני כן, ולא על הוספת ענין חדש.

לפיכך מביא רש"י את שנל הפירושים האחרים, שלפיהם ברור ניסוח זה, כפי שמדגיש רש"ע

שבפירוש השני, וכן בשלישי, משמעות

הפסוק היא - ,אנני הוא אשר הוצאתיך...". 4 לקרב כל יהודי

מדברי רש"י בסיום פירושו - ,ולמה אמר לשון יחיד .. ללמד סנגוריא במעשה העגל" נלמדת הוראה נפלאה, עד כמה חביב כל יהודי אצל הקדוש-ברוך-הוא:

הרי מדובר כאן על יהודים, אשר לא זו בלבד שהיה חסר אצלם הענין של ,תהיו משועבדים לי", אלא הם היו במצב ההפוך לגמרי מ,אנכי ה' אלקיך". ולמען יהודים כאלו אומר הקדוש-ברוך-הוא את דבריו במתן תורה ולכל הדורות ב,לשון יחיד", כדי שמשה יוכל ללמד ,סנגוריא" על יהודים אלה

יותר מכך: אפשרות זו ללימוד סנגוריא עליהם עלולה לחזק את האפשרות לטעות ש,רשויות הרבה הן",