128

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ואילו במילים ,הוצאתיך מארץ

מצרים" ישנו חידוש נוסף - ,כדאי היא

ההוצאה שתהיו משועבדים לי":

אמנם, ה,תנאי" היחיד של יציאת מצרים הוא, שישראל יהיו ,לי לעם", כשכוונת מושג זה יכולה להתפרש בדומה ליחס שבין עִם לבין מלך בשר ודם, אך בכל זאת ,,בדאי היא ההוצאה (מארץ מצרים) שתהיו משועבדים לי".

כיון שבהיות ישראל עבדים בארץ מצרים, הם לא היו רק ,עבדים" סתם - ,בית עבדים" - אלא באופן של שעבודיי - עבודת פרך**, ועד לאופן של ,תכבד העבודה"*, מעל לכל מדה והגבלה וכו', לפיכך ,כדאי היא ההוצאה (הוצאה זו מ,ארץ מצרים") שתהיו משועבדים לי", ולא סתם עבדים.

ה. וכי צריך לשלול טעות ש,שתי רשויות הן"ז

לפי הסבר זה על דברי רש"י, שהמילים ,אשר הוצאתיך מארץ

יתרו ג

מצרים" אינן מביעות רק סיבה ל,אנכי ה' אלקיך", אלא ענין שונה וחדש - יובן מדוע לאחר פירוש זה על .אשר הוצאתיך מארץ מצרים" מביא רש"י עוד שני פירושים, ואלה דבריו:

דבר אחר, לפי שנגלה בים כגיבור מלחמה נגלה כאן כזקן מלא רחמים שנאמר"3 ותחת רגליו .. הואיל ואני משתנה במראות, אל תאמרו שתי רשויות הן, אנכי הוא אשר הוצאתיך ממצרים ועל הים. דבר אחר, לפי שהיו שומעין קולות הרבה .. באין מד' רוחות ומן השמים ומן הארץ, אל תאמרו רשויות הרבה הן [ולאחר מכן מסיים רש"י את דבריו ואומר: ולמה אמר לשון יחיד אלקיך, ליתן פתחון פה למשה ללמד סנגוריא במעשה העגל .. לא להם צויתה לא יהיה לכם אלקים אחרים, אלא לי לבדי].

ולכאורה, תמוה: הרי רש"י מפרש את פשוטו של מקרא, ומה, אפוא, חסר בפירוש הראשון, שתוכנו מובן ופשוט, ומופיע גם בפסוקים רבים אחרים, כדלעיל - אשר משום הכרח זה מביא רש"י שני פירושים אחרים*,

הערות

  1. 1. [וכלשון הכתוב ,,תעבדון את האלקים". ובפרש"י לעיל יט, ד ,כתרגומו", ובת"א - לפולחני]. וראה לעיל הערה 27. ולהעיר מהגירסא במכילתא (שנסמן בהערה 17) ,א"ל עבדיו גזור עלנו גזירות".
  2. 4. כהלשון בכ"מ - ,שעבוד מצרים" (ראה לדוגמא בפרש"י - שמות ה, ד. בא יא, ה. פרשתנו כאן (בפי' הב'). משפטים כד, י. ועוד).
  3. 5. שמות א, יג"יד. וראה פרש"י פרשתנו יח, י. ועוד.
  4. 6. שמות ה, ט ואילך.
  5. 7. משפטים בד, י.
  6. 8. ראה תי" המהרש"ל (הובא בהערה 18). - אבל נוסף על הנ"ל בפנים (ס"ב) שבפרש"י לא נעתקו התיבות ,מבית עבדים", גם עצם תירוצו לכאורה אינו מובן, דלמה לא יפרש הכתוב שה,בית עבדים" הוא ,ארץ מצרים" (ובפרט שדוקא ארמ"צ הוא ,בית עבדים" ש,לא הי' עבד יכול לברוח ממצרים" - פרש"י פרשתנו יח, ט).
  7. 7. ברע"ב כאן ד,הפי' הראשון אינו מתיישב על

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.