127

הוצאתיך מארץ מצרים": ההוצאה ,כדאית" וכוללת את הענין שישראל יהיו ,משועבדים לי".

ד. שעבוד - לא סתם עבדות

לפי זה יובן מדוע אין רש"י מצטט ב,דבור המתחיל" את סוף הפסוק ,מבית עבדים", ואף אינו רומז לכך על ידי ,וגו'":

ההבדל בין הביטוי ,משועבדים לי", לבין לשון עבדות באופן סתמי, הוא%:

במילה ,עבד" עדיין אין מודגש, שאין לו כלל חפשיות. אמנם, העבד אינו מציאות עצמאית, והוא רכושו של האדון, (בשונה מפועל אשר רק עובד עבור בעל הבית), אך למרות זאת, עול העבדות מתבטא בעיקר בקשר לעבודה של העבד עבור אדונו<. אך בזמן אכילתו, שנתו וכו', אין העבד חש (כל כך) בעולו של אדונו. ואף ייתכן מצב שבו אין האדון זקוק לעבודתו של העבד. בזמן מסויים, והעבד רשאי

לנוח'*, ואיננו חייב לחפש עבודה עבור האדון.

לעומת זאת, הביטוי ,משועבדים" מדגיש, ששעבוד העבד לאדונו הוא באופן שמוטל עליו עול תמידי, בדומה לביטוי ,שעבוד" הנאמר בקשר לממון, שהממון נעשה משועבד ו,קשור" לבעל החוב'י. בכל פעולותיו חש העבד בעול האדון, ואפילו בזמן שבו אין האדון מטיל עליו עבודה, מרגיש העבד, שכל מציאותו היא היותו משועבד לאדון?*.

ולכן מדייק רש"י בלשונו ואומר ,שתהיו משועבדים לי", ואינו אומר ,שתהיו עבדי", או ביטוי דומה לכך:

החידוש של מתן תורה, בהפיכתם של בני ישראל ל,עבדי ה'", כבר נכלל במילים ,אנכי ה' אלקיך", כיון שהקדוש-ברוך-הוא אלקינו, השליט והמלך שלנו, הרי בני ישראל ,שייכים" לקדוש-ברוך-הוא - ,ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים":* - וממילא צריך לציית לו ולעובדו כעבד לאדונו"*.