122
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
יב. לימוד מעשה בראשית לאחר הלכות רבות!
לכאורה, לפי זה יש להבין את דברי הרמב"ם על כך*: ,ואני אומר שאין ראוי לטייל בפרדס אלא מי שנתמלא כרסו לחם ובשר לידע האסור והמותר...", שאת עניני הפרדס, שבארבעה פרקים אלו, יש ללמוד רק לאחר שלומדים הלכות רבות בתורה (לחם ובשר).
ויותר מכך: בהקדמה לספרו** כותב הרמב"ם: אדם קורא בתורה שבכתב תחלה ואחר כך קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל-פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם". לאחר התורה שבכתב אין לומדים ספרים אחרים של התורה שבעל-פה, ובודאי שאין האדם לומד ,הוויות דאביי ורבא""?, או ממלא כרסו לחם ובשר - אלא הדבר הראשון שהרמב"ם מלמד הוא מעשה מרכבה ומעשה בראשית!
זאת ועוד: את ארבעת הפרקים קבע הרמב"ם בספרו, שעליו הוא. מציין
בהקדמתן*', שהספר מיועד ,לקטן ולגדול", ובודאי שקטן לא ממלא כרסו לחם ובשר.
6) בסופה.
7 ל' חז"ל סוכה כח, א - הובא ברמב"ם הלי יסוה"ת שם.
ג ,לטייל" ולא רק ,להכנס"
ההסבר לכך הוא**: הרמב"ם מבהיר זאת בדיוק שבלשונו ,אין ראוי לטייל בפרדס", ובכך הוא משנה מלשון חז"ל?" ,,נכנסו לפרדס". המשמעות של ,לטייל" אינה כניסה בלבד, אלא שהיה באריכות ובאופן של טיול ותענוג* - לעסוק בענינים אלו בהתבוננות עמוקה ורחבה'*, עד אשר הוא מתענג בהם?, ואופן כזה של לימוד בפרדס צריך להיות רק לאחר ש,נתמלא כרסו לחם ובשר", וגם - כפסק הרמב"ם* ,ציוו החכמים הראשונים שאין דורשים בדברים האלו ברבים"*.
אך הענינים שבארבעה פרקים אלו ברמב"ם מובאים ללא הרחבה ופירוט רב, כפי שמדגיש הרמב"ם עצמו, שהם
הערות
- 1. יתרו א שיחות 18
- 8. ראה ג"כ ,הדרן" הנ"ל (הערה 5) סעיף א
- 3. והערה 6 שם.
- 9. חגיגה יד, ב (בגמ' לפנינו: בפרדס. ובע"י, רש"י ותוס? לפרדס. וכ"ה בכ"י שבדק"ס).
- 0. ראה כתובות סב, א. ובמרז"ל הובאו בערוך ,טייל". - ולהעיר מסנה' (קב, א): נטייל בג"ע (ובריבוי מקומות בזוהר עד"ז).
- 1. ובחגיגה שם ,נכנסו" ואח"כ זה הציץ וכו'. - ועייג"כ מו"נ ח"א פל"ב ואילך.
- 2. ראה הגהות מיימוניות על אתר.
- 3. שם פ"ד ה"ידיא. פ"ב הי"ב.
- 4. וראה פתיחת הרמב"ם למו"נ, שמטעם זה (שאין לדרוש במעשה מרכבה ומעשה בראשית ברבים) כותב (במו"נ) רק ראשי פרקים וג"ז באופן של רמז כו'. ע"ש.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.