120

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

בדרך השלילה בלבד - ,ידיעת השלילה". וכפי שמסביר הרמב"ם בהרחבה

בספרו מורה הנבוכים*, שעל הקדושברוך-הוא אי אפשר לומר תארים חיוביים, אלא תארי שלילה בלבד,

לדוגמא: כשאומרים שהקדושברוך-הוא ,חכם", הכוונה היא לשלול ממנו את כל מה שהוא ההיפך מן החכמה, וכך גם בתארים אחרים.

לכן אי אפשר להבין את הקדושברוך-הוא בהשגה ,חיובית", אלא בהשגת השלילה.

אמנם גם ידיעת השלילה היא ידיעה, וכפי שמבאר הרמב"ם", שעלידי ריבוי השלילות ,תקרב אל ההשגה ותהיה יותר קרוב אליו", = ,יקרבוך תוארי השלילה לידיעת ה' יתברך והשגתו",

למרות זאת%, אפילו באופן הנעלה ביותר של השגת השלילה, אין זו השגה של מהות הבורא - ,אמיתת המצאו" עדיין נסתרת ונעלית מהשגה שכלית.

ט. ,*ם" - בלי גבול

בכך יובן ההבדל בדברי הרמב"ם בין מעשה מרכבה לבין מעשה בראשית:

על מעשה מרכבה אומר הרמב"ם5: ,דברים אלו שאמרנו בענין זה בשני

פרקים אלו כמו טיפה מן הים הם ממה שצריך לבאר בענין זה". ואילו לגבי מעשה בראשית הוא אומר*: ,כל הדברים האלו שדברנו בענין זה כמר מדלי הם".

ולפי האמור לעיל מובן בפשטות: הענינים של מעשה בראשית הם מוגבלים, משום שהם שייכים לבריאה. ולכן, למרות שהרמב"ם מציין רק את הכללים וראשי הפרקים, אשר משום כך זהו רק ,כמר", טיפה% - הרי זה כיחס של הטיפה לגבי דלי, שכמות המים הנכנסת לדלי היא מוגבלת ביותר.

ואילו לגבי מעשה מרכבה אומר הרמב"ם ,כטיפה מן הים", כי ,ים" מצביע על אי-הגבלה, עד שאפילו בהלכה?? נקבע ש,ים" הוא ,מים שאין להם סוף",

אמנם גם למי הים יש גבול, עד כדי כך שנאמר בגמרא'? ,יודעין לשער כמה טיפות יש בים", אך בכל זאת, עצם העובדה שמגדירים את הים כ/,מים

הערות

  1. 6. ח"א פנ"ח ואילך.
  2. 7. שם פנ"טדס, הובא בלקו"ת פקודי ו, ג.
  3. 8. ראה מו"נ שם.
  4. 4. יתרו א שיחות -
  5. 9. ויש לומר, שהטעם שנקט הרמב"ם הלשון ,כמר (מדלי)" הוא [לא רק משום שכ"ה לישנא דקרא (ישעי' מ, טו) כ"א גם] בכדי לרמז על התוכן ד,מר" - לשון מרירות, שע"י ,שאדם מתבונן בדברים האלו .. ויירא ויפחד משפלותו ודלותו וקלותו .. וימצא עצמו שהוא ככלי מלא בושה וכלימה ריק וחסר" (ל' הרמב"ם שם פ"ד הי"ב. וראה גם שם פ"ב ה"ב).
  6. 0. יבמות קכא, א. וש"נ. רמב"ם הלי גירושין פי"ג הט"ז.
  7. 1. הוריות י, סע"א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.