114

שיחה א

א. מצוה... לידע שיש שם אלוקה

ב,מנין המצוות" בתחלת ספר ,משנה תורה"' אומר הרמב"ם: ,מצוה ראשונה ממצוות עשה לידע שיש שם אלוקה, שנאמר?: אנכי ה' אלקיך". במצוה זו פותח הרמב"ם גם את ההלכות שבספרו משנה תורה3 - ,יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון...".

אך בהלכה הראשונה אין הרמב"ם אומר שידיעה זו - ,שיש שם מצוי ראשון" היא מצות עשהי, אלא תחלה הוא מרחיב במשך חמש הלכות ומציין מספר פרטים בענין ,מצוי ראשון", ורק לאחר מכן הוא מסיים ואומר, בהלכה ו': ,וידיעת דבר זה מצות עשה שנאמר?: אנכי ה' אלקיך".

מכך מובן, שלפי שיטת הרמב"ם, מצות העשה של ,אנכי ה' אלקיך" אינה רק ידיעה כללית ,שיש שם אלוקה", ,שיש שם מצוי ראשון", בלבד - אלא היא כוללת גם פרטים, הנמנים בהלכות האמורות, לגבי הקדוש-ברוך-הוא5.

וכפי שמבאר אברבנאל, בספרו ,ראש אמנה"5 - ומצוטט בספר המצוות של ה,צמח צדק"? - שלפי שיטת הרמב"ם אין מצות העשה של האמנת*% האלקות להאמין רק בכך ש,האלוקה נמצא בלבד", ,שיש אלוקה נמצא",

כי אז מתעוררת השאלה?: כיצד אפשר לחשב את האמנת האלקות למצוה, שהרי מצוה אפשרית רק אם יש מי שמצווה את המצוה, ולא ייתכן לומר שמצוה להאמין בקיומו של מצווה המצוות!

אלא מצוה זו היא להאמין ש,האלוקה ברוך-הוא שכבר ידענו שהוא נמצא, מציאותו הוא יותר ראשון ויותר שלם אשר בכל המציאות...", כפי שהוא מרחיב ומפרט"י.

ולכן מקדים הרמב"ם את חמש