95

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה ב

בשלח ג

א. פרשת הַמֶן בכל וס

בטור' נאמר, ש,טוב לומר" את ,פרשת המן..." בכל יום?, והסיבה לכך מובאת ב,בית יוסף"3 - ,כדי שיאמין שכל מזונותיו באין לו בהשגחה".

אדמו"ר הזקן מצטט בשולחן ערוך שלו, במהדורא קמא', את ההלכה

1 או"ח סי' א. וכן בשו"ע שם סעיף ה.

2) ראה פרישה שם (מירושלמי ברכות*) ,כל האומר פ' המן בכל יום מובטח כו'". וכ"ה לשון אדה"ז בשו"ע הן במדה"ק (שם ס"י) והן במהד"ת (שם ס"ט). וראה ט"ז שם סק"ד. וראה לקמן בפנים והערה 32. ולהעיר מאוה"ת בשלח (ע' תרמד. וראה מאמרי אדה"ז - רז"ל ע' לה): בכ"י או לפרקים.

3 לטור שם.

4 או"ח שם ס"י.

*) ב"ה לפי נוסח א' מהכת"י (ראה ס' המנהיג הוצאת ירושלים תשל"ח בשינויי נוסחאות) ,(בסוף יומא) דירושלמי". אבל להנוסח שלפנינו אפ"ל שהתיבות ,בסוף יומא" נמשכות אדלעיל יזכר למן .. שמונח בקופסא" (יומא עה, ב). ובן מוכרח לנוסח הכת"י (ראה הוצאה הנ"ל שם) +בקופסא כדאמרי' בסוף יומא" (והתיבות ,ירושלמי כל האומר ושאין מזונותיו נחסרין" - חסרות שם).

מ,ארבעה טורים" עם טעמו של ה,בית יוסף", ומוסיף לכך את הסברו של ה,לבוש":: ,שכן היה במן שהשגיח הקדוש-ברוך-הוא לתת לכל אחד עומר לגולגולת לכל נפשות ביתו, כמו שנאמר* וימודו בעומר, ולא העדיף המרבה, והממעיט לא החסיר".

אך במהדורא תיינא שלו? הוא משנה, ובמקום להביא את טעמו של ה,בית יוסף" ושל הלבוש הוא אומר: ,ופרשת המן לבטוח בה' נותן לחם דבר יום ביומו"*. כלומר, הוא משנה בשני

65 שם ס"ה.

66 פרשתנו טז, יח. - הבאת פסוק זה היא הוספת אדה"ז על ל' הלבוש. וראה לקמן הערה 12.

7 או"ח שם ס"ט.

8 ולהעיר שבכל סעיף זה מקצר אדה"ז לגבי לשונו במהד"ק: פ' העקידה - במהד"ק שם מביא ב' הטעמים (שבב"י שם) ,כדי לוכור זכות האבות לפני הקב"ה וגם כדי להכניע יצרו כו' כמו שמסר יצחק נפשו", ובמהד"ת - ,לזכור זכות אבות" (ותו לא)*; עשרת הדברות - השמיט (במהד"ת) הטעם, וכן כל האריכות ע"ד אמירתם (בציבור כו') שבמהד"ק שם; בפ' קרבנות (נוסף לזה שכוללה באותו הסעיף, דלא כבמהד"ק שמחלק הפרטי דינים לכמה סעיפים, הרי) השמיט במהד"ת כמה פרטי דינים שבמהד"ק (ראה מהד"ק שם סט"ו ואילך).

- אלא מ"מ, בנדו"ד (פ' המן) אי"ז רק קיצור, כ"א שונוי, כדלקמן בארוכה.

הערות

  1. 1. *) בס' המנהיג הל' שבת סמ"ד מביא לשון זה מ,סוף יומא* ירושלמי". ובתשב"ץ (פסקי מהר"ם מרוטנבורג) דיני תפלה אות רנו ,מירושלמי". - וכבר העירו שבירושלמי לפנינו ליתא. ובבחיי פרשתנו טז. טז וקבלה ביד חכמים.
  2. 2. *) שעויים אלו נת' החסידות).
  3. 3. בההתועדות (ע"ד

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.