93
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
כלומר: שליחותו של היהודי היא לבצע את המעשה, ואילו להביא השגים - זהו חלקו של הקדוש-ברוך-הוא.
מובן, שאין הכוונה לומר בכך ח"ו שיש להסתפק בפעולה חד פעמית עם יהודי, הן בלימוד התורה והן בקיום המצוה, ולאחר מכן לעוזבו ח"ו. כל עוד יש אפשרות לגשת ליהודי זה צריך להצית בו את ,גר ה' נשמת אדם"*, כציווי חז"ל* בענין דומה - אפילו מאה פעמים, עד שתהיה ,שלהבת עולה מאליה""*, שהיהודי ייהפך לנרמאור.
2 שלוחי *וסף שבדורנו
כל האמור לעיל קשור במיוחד לדורנו ולתקופתנו. יום העשירי בשבט הוא יום ההסתלקות - ההילולא של נשיא דורנו, כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר, שחל בחלק מן השנים בסמוך לפרשת בשלח. ביום ההילולא של צדיק ,עולה למעלה כל מעשיו ותורתו
ועבודתו אשר עבד בה כל ימי חייו"*, וכל זה מאיר ,ומתגלה בבחינת גילוי מלמעלה למטה"*.
וראים שדרכו זו של יוסף, ,יוסף ה' לי בן אחר", הפיכת ה,אחר" ל,,בן" - היתה מרכזית ב,מעשיו ותורתו ועבודתו" של בעל ההילולא, יוסף שבדורנו (כשמו הראשון), שעליה הוא מסר נפשו בפועל ממש, במשך כל ימי חייו בעלמא דין, ושיגר שלוחים שמסרו את נפשם על כך, כולל שלוחי שלוחיו הנמצאים בכל קצוות תבל ופועלים ומצליחים בקירוב יהודים לאביהם שבשמים.
וכיון שהם פועלים בשליחותו ובכחו של נשיא דורנו, ששמו יוסף, לכן בנוסף לכך שלא נגרמת ח"ו ירידה בדרגתם, הרי אדרבה, נעשו מוחם ולבם זכים אלף פעמים ככה"*, והמעלה הנגרמת ל,אחר" ש,במקום שבעלי תשובה עומדין אפילו צדיקים גמורים אין יכולים לעמוד בו"'?, נעשית גם אצל השלוחים, וכל זאת באופן של יצחק (סיום שמו של בעל ההילולא)
ועל ידי עבודה זו נכללים כל ישראל
הערות
- 1. אך הכוונה היא, שגם כאשר פוגשים יהודי ובאותה עַת רואים אפשרות לקיים אתו מצוה באופן חד פעמי בלבד, כי אין יודעים אם יפגשו אותו שוב, צריך לעשות ככל האפשר באותה שעה, וזוהי השליחות - ,המר ימירנו והיה הוא".
- 5. משלי ב, כו.
- 6. ב"מ לא, א. ובכ"מ.
- 7. פרש"י ר"פ בהעלותך.
- 5. בשלח א שיחות -
- 6. ושחוק - בשמחה ובטוב לבב. ו,ויברכהו הוי'", גם את כל אחד בפני עצמן.
- 8. אגה"ק סי" זך (קמז, אדב).
- 9. שם סי כח (קמח, א).
- 0. ראה תו"א ר"פ בראשית א, ב. ובלקו"ת לג"פ (נג, א. נדפס באוה"ת בראשית כרך ו תתרכו, ב ואילך) שאינו לשון ,גוזמא" כ"א אלף ממש.
- 1. רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ד.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.