92

108 לקוטי שבו נמצא המשפיע, והוא נשאר שם, בארבע אמות של תורה ושל תפלה - בתוך הענן, מובנת התועלת בכך, שהרי הפכו את ה,אחר" ל,בן" לאביו שבשמים.

אך מהי התועלת בהנחת תפילין עם יהודי או מצוה אחרת באופן חד-פעמי% - כאשר הוא יוצא שוב אל מחוץ לענן, אל ארבע אמותיו שלפני כן, ואיננו נשאר בארבע אמות של תורה ותפלה?

אך האמת היא, להיפך, לפי אמיתותה של התורה, וכפסק דין ברור בתורה'" דבר ה' זו הלכה*, כדברי היד החזקה*' צריך כל אדם שיראה עצמו... כאילו חציו זכאי וחציו חייב וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב... עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת על העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה...

ובנוסף לפסק דין ברור זה, הרי

בכל פעם שיהודי מקיים מצוה מתקיימת = ,מצוה" מלשון צוותא וחיבור* בין מקיים המצוה לבין הקדוש-ברוך-הוא - מצוה המצוות,

בשלח א

והוא מתקשר אל הקדוש-ברוך-הוא ביחוד נצחיל.

בנוסף לכך, כיון שזהו מעשה של מצוה, יש בו התכונה המובאת כפסק דין ברור במשנה ,מצוה גוררת מצוה":*, מצוה זו תגרור אותו לקיים מצוה נוספת, אשר תגרור עוד מצוה וכו', עד להיותו שומר תורה ומצוות.

אמנם, בינתיים אין רואים בעיני בשר ש,ותמורתו יהיה קודש", אך על כך יש מענה ברור והוראה* הנלמדת מצירוף שם הו" בדיוקו: ,המר ימירנו והיה הוא", שהנאמר בהמשך הפסוק ,ותמורתו יהיה קודש", אינו נכלל בראשי התיבות:

יהודי צריך לקיים את המוטל עליו ,המר ימירנו והיה הוא", עליו להשתדל כראויי* למרות שעל ידי כך הוא יורד זמנית ויוצא זמנית מארבע אמותיו, כדי להשפיע על יהודי שבדרגת ,אחר", אך התוצאה מכך, אם היהודי המושפע ייהפך מיד ל,,ותמורתו יהיה קודש" אם לאו ח"ו - אינה תנאי בשליחותו.