84

תכלית הבריאה, שהעולם הזה כולו נעשה דירה לה' יתברך.

כמבואר בתניא*, שההשגחה העליונה קבעה לכל יהודי ,חלק בעולם" שאותו הוא צריך לברר, לזכך ולהפוך לקדושה, כי ישראל הם ,חיות של כללות העולם, כי בשבילם נברא", וכאשר כל ישראל משפיעים קדושה בכל החלקים הללו, עד אשר ,וימלא כבוד ה' את כל הארץ"", נעשה העולם דירה לה' יתברך.

ט. ,ושכנת? בתוכם" - ,כל אחד ואחד שוחט בתוך ביתו"

וזוהי הסיבה לכך שדוקא בפסח מצרים נאמר הציווי ש,,כל אחד ואחד שוחט בתוך ביתו", שקרבן פסח יחדור וישפיע בביתו של כל יהודי - זריקת הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות תיעשה באופן של ,והגעתם", שהבית הופך ל/,מקום" מיוחד לאכילת הפסח, ויותר מכך - ,ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר", כפי שהתבאר לעיל בהרחבה,

כיון שפסח מצרים חל בעת לידת עם ישראל, כדלעיל, ולכן צריכה היתה

להיות מודגשת בו המטרה והתכלית של עבודת בני ישראל להביא לידי ,ושכנתי בתוכם" - ,בתוך נל אחד ואחד מישראל", עד להפיכת הבית למקום של השראת השכינה - דירה לה' יתברך.

לעומת זאת, בפסת דורות איץן אפשרית הקרבתו באופן כזה, אלא, להיפך, אז חל איסור על שחוטי חוץ%. ואף בתקופת היתר הבמות חל איסור על הקרבת הפסח בבמת יחיד*. כי לאחר שהוקם המשכן והמקדש, ששם מאירה בגלוי קדושת השכינה, ולא באופן של ,,מקדש מעט", חובה להביא דוקא לשם את הפסח, ולא במקום שהוא ,חוץ" ביחס לגילוי שכינה זה,

ועל ידי ,ושכנתי" שבמשכן ובמקדש מגיעים לידי ,ושכנתי בתוכם" בעבודת כל אחד ואחד מבני ישראל.

אך לפני מתן תורה ולפני בנין המשכן, הרי, אדרבה: כיון שהתכלית היא ,ושכנתי בתוכם", לכן סדר הקרבת הקרבן הוא דוקא באופן ש,כל אחד ואחד שוחט בתוך ביתו", הפיכת כל בית פרטי לדירה לה' יתברך.

(משיחת ש"פ אחרי (ערב פסח) תשמ"א)

כ69