82

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

6 לקוטי אין הדבר פותר את השאלה לגבי הפרט השני, של היות האימורין מונחים על גבי המזבח, כי ה,שפוד" אינו סוג של מזבח", שמתאים להשתמש לגביו במושג ,הנחה".

ולכן מוסיף אביי ואומר ,ועוד הא תנא... ג' מזבחות... ותו מידי אחרינא לא הוה", ויש לומר, שכוונתו היא: בעניננו, בפסח מצרים, לא היה צורך ביותר משלשה מזבחות אלו, כי ב,ג' מזבחות להזאת הדם" אלו כבר התקיים הענין של ,מזבח" בשלמות, כי זריקת הדם על מזבחות אלו נעשתה באופן של ,,והגעתם", בדומה ל,אימורין דהקטרה שלהם היא המצוה". ויוצא מכך, שהקטרת אימורין על גבי מזבח, והיותם מתחים על גבי המזבח, התבצעה בפסח מצרים על ידי הדםי.

1 קרבן פסח קשור להולדת עם ישראל

ההסבר לכך, שבפסח מצרים נדרש חידוש זה, שההקרבה לא תהיה רק כהקרבה בבמה, שבה חשובה בעיקר פעולת הגברא, אלא שיחול עליו דין כמזבח מצד ה,חפצא", עד כדי כך שיחולו דינים מיוחדים על הבית שבו מקריבים, הוא:

ידוע, שיציאת מצרים היא ,לידת" עם ישראל!י. מכך מובן, שמצות קרבן הפסח, אשר קיימו ישראל בסמוך ליציאתם ממצרים, קשורה להולדת עם ישראל.

[ויש לומר, שזהו אחד ההסברים9י לכך שדוקא בקרבן פסח יש חידוש מיוחד של פסח שני, שגם מי שהפסיד את הקרבת קרבן הפסח בזמנו יכול להשלימו, להיפך מן הכלל של ,עבר זמנו בטל קרבנו"* - כי, כיון שהדבר קשור להולדת עם ישראל, לעצם מהותו של היהודי, לכן בענין זה ,אין דבר אבוד"].

וכיון שקרבן פסח קשור ל,לידה" ולקום של ישראל כעם ה/ לכן מודגשת בקרבן זה התכלית וההשפעה של עם ישראל עלי אדמות.

ח. הפ'כת הבית ל,מקדש מעט" - תכלית הבריאה

ההסבר לכך הוא: ידועים דברי המדרש* על כוונת

הערות

  1. 1. (אף שאח"כ אכלום) ה"ז דוגמת (פעולת) ההקטרה. ודוחק.
  2. 9. כדמוכח במאירי שם.
  3. 0. ולהעיר ממכילתא דרשב"י (ומדרש הגדול) פרשתנו יב, כב: שירי הדם הי' שופך על יסוד האסקופה. וראה תו"ש שם (אות תמב).
  4. 4. בא ג
  5. 1. ראה יחזקאל טז ובמפרשים שם.
  6. 2. ראה בארוכה בזה - לקו"ש [המתורגם] חט"ז ע' 120. ועוד.
  7. 3. ראה ברכות כו, סע"א (כגי' התוס' שם ד"ה טעה). ספרי (ורש"י) פינחס כח, א. יד. ועוד.
  8. 4. פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר - היום יום י"ד אייר. נת' ע"ד הנגלה בלקו"ש [המתורגם] חי"ח ע' 8 ואילך.
  9. 5. תנחומא נשא טז. ועוד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.