81

בעי (=שאל) רב זירא: אימורי פסח מצרים היכא אקטרקהו (-היכן הוקטרו). רש"י: שלא הוזכר בו מזבח. אמר ליה אביי: ומאן לימא לן (=מנין לנו) דלא שויסקי עבוד. רש"י: בשר צלי בשפוד. ועוד הא תנא רב יוסף: ג' מזבחות היו שם, על המשקוף ועל שתי המזוזות, ותו מידי אחרינא לא הוה (=דבר אחר לא היה). רש"י: ג' מזבחות להזאת הדם, אבל להקטרת אימורין לא היה שם מזבח.

בפשטות הכוונה היא, שבהסבר ,ועוד הא תנא רב יוסף... " מתכוון אביי להביא הוכחה נוספת לתירוצו: לפני כן הוא משיב לשאלה ,היכא אקטרינהו", ואומר ש,שויסקי עבוד": אכן לא היתה כאן הקטרת אימורין על גבי המזבח, וצלו אותם בשפוד'". ולאחר מכן הוא מביא הוכחה לכך שלא היתה הקטרה על גבי המזבח, מן הברייתא ,,ג' מזבחות היו שם .. ותו מידי אחרינא לא הוה".

אך לפי זה אין ברורים דברי הגמרא: כיצד מתאים להשתמש בביטוי ,ועוד", המצביעה על תוספת לענין? צריך היה לומר ,וכדתנא רב יוסף..." או ניסוח דומה?

בא ג שיחות 868

אך לפי האמור לעיל ניתן לפרש, שבמילים ,ועוד הא תנא..." אין אביי מתכוון רק להביא הוכחה, אלא להוסיף הסבר לתשובה על השאלה ,היכא אקטרינהו".

ו הקטרת האימורין בנפסת מצרים - על ידי הנחת

הדם וההסבר לכך הוא: מכך שרב זירא שאל ,היכא

אקטרינהו", ולא - אם בכלל הקטירו את האימורין, מובן, שהיה ברור לו שבפסח מצרים נכללו כל פרטי הקרבת קרבן, כולל הקטרת אימורין, שחשובה ביותר בהקרבת הקרבן, ושאלתו היא רק ,היכא אקטרינהו". כך גם לא התעוררה אצלו שאלה לגבי זריקת הדם, למרות ש,לא הוזכר בו מזבח", כי ברור היה לו, שנתינת הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות היתה במקום זריקת הדם על גבי המזבח.

ולכן לא הסתפק אביי במענה ,ומאן לימא לן דלא שויסקי עבוד", כי בהקטרת אימורין על גבי מזבח יש שני פרטים: א) פעולת ההקרבה, מצד ה/,גברא", ב) המצב שהדבר הנקטר מונח על המזבח. ולפיכך: אכן, הענין של ,שויסקי עבוד" (=בשר צלוי בשפוד) מהווה תחליף לפרט הראשון, לפעולת ההקטרה מצד ה,גברא"*, אך