77

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה ג

90 לקוטי

בא ג

א. שחיטת הקרבן בפסת מצרים ובפסח דורות

אחד ההבדלים שבין פסח מצרים לבין פסה דורות הוא, כנאמר בתוספתא': ,פסח מצרים כל אחד ואחד שוחט בתוך ביתו, פסח דורות כל ישראל שוחטין במקום אחד" (בעזרה?).

המשמעות הפשוטה היא, שבפסח מצרים היתה קולא3 לעומת פסח דורות: בפסח דורות חייבת שחיטת קרבן הפסח להתבצע דוקא בעזרה - והחידוש בכך הוא', שאף בתקופת היתר הבמות אסור היה להקריב את הפסח על במת יחיד, במה קטנה, אלא היתה חובה להביא ולהקריב את הפסח על ,,במת הציבור", במה גדולה* - ואילו בפסח מצרים יכול היה כל אחד לשחוט את הפסח בביתו*.

אך בעיון מדוקדק יותר. רואים, שבכך מודגשת גם מעלה וחומרה של פסח מצרים:

הענין ש,,כל אחד ואחד שוחט בתוך ביתו" אינו היתר בלבד, שמותר לשחוט את קרבן הפסח בביתו, אלא היתה זו חובה: בכל בית חייב להיות שה?. ורק ,אם ימעט הבית מהיות משה"*, כאשר אין די אוכלים בבית זה?, מותר היה להצטרף לחבורה אחרת, אך גם במקרה זה חובה להצטרף דוקא ל,שכנו הקרוב אל ביתו"*'.

ענין וה - הקרבת הקרבן בכל בית - יש בו חידוש:

מסתבר, שגם בתקופת היתר הבמות, לא היתה מוקמת במה בכל מקום שהוא'!. גם אז השתדלו לבחור

הערות

  1. 1. פסחים פ"ח, ז.
  2. 2. מנחת ביכורים וחסדי דוד (השלם) לתוספתא שם. רמב"ם הל' ק"פ פ"א ה"ג.
  3. 3. ראה אור זרוע הל' פסחים סרט"ז ,,דקולי פסח מצרים קתני (בתוספתא שם) ולא חומרי" [אלא שלכאורה צ"ע, שהרי מפורש שם גם ,פסח מצרים מקום אכילה שם היתה לינה" דהוא חומרא בפסח מצרים. ועוד. ואכ"מ].
  4. 4. חסדי דוד שם.
  5. 65. משנה מגילה ט, ב. ועוד. רמב"ם שם.
  6. 6. ובמילא מוכרח לשחטו בביתו, כיון שצריך לזרוק הדם (תיכף לאחרי השחיטה) על מזוזות ביתו כו' ואסור לצאת מביתו. וראה לקמן בפנים ס"ב.
  7. 7. וכפשטות הענין, שעי"ז היתה השמירה בכל בית - ,וראיתי את הדם ופסחתי עליכם" (פרשתנו יב, יג). ולהעיר מפרש"י (שם, ג): הרי שהיו מרובין כו'.
  8. 8. פרשתנו שם, ד.
  9. 9. פרש"י שם.
  10. 0. פרשתנו שם. וראה הפלוגתא במכילתא עה"פ ובמפרשים שם. ובתוספתא שם: פסח מצרים נאמר בו ולקח הוא ושכנו משא"כ בפסח דורות ר"ש אומר כו'. ובחסדי דוד, שזהו הפלוגתא שבמכילתא. ע"ש. ואכ"מ.
  11. 1. אף שמצד הדין - ,בשעת היתר הבמות עושה אדם במה על פתח חצירו ועל פתח גינתו" (תוספתא זבחים בסופו). - ולהעיר שבכל אופן

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.