72
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
9 לקוטי ויוצא מכך, שההיתר להאכילו מפני ,חינוך מצוה" - שחינוך היא מצוה מדברי סופרים? - דוחה איסור מן התורה39!
ו. מותר להאביל קטן, אף אם ,לא נמנה על"
ויש לומר, שלפי פסקו של אדמו"ר הזקן, אינו חל על קטן דין מינוי מן התורה.
ואת כוונתו של אדמו"ר הזקן באומרו ,אף"על-פי שלא נמנה עליו (ולא. ,אינו בר מינוי" וכדומה), יש לפרש כך:
א) שבניסוח ,,שלא נמנה" כוונתו לומר, שקטן אינו .,גמנה עליו". כלומר, אף אם האב מינה אותו על הפסח, הרי אין הוא יכול להימנות כלל, הוא ,לא נמנה"''.
ב) ועוד יש לומר, שכוונת מילים אלו היא כפשוטן, שהאב לא מינהו. אמנם, בכל מקרה אין אפשרות
בא נ
למנותו, אך ניתן היה לחשוב שהכרחי למנותו מפני החינוך, כדי להאכילו בקרבן פסח. ואת זאת שולל אדמו"ר הזקן, ואומר ש,אף"על-פי שלא נמנה עליו" מותר להאכילו בקרבן פסח.
ההסבר לכך הוא: מיד לאחר הדין שהובא לעיל, בענין קרבן פסח, ממשיך אדמו"ר הזקן ואומר: ,אבל מצוה שלא שייך בה חינוך, דהיינו שלא יוכל לעשותה כשיגדל .. אף"על-פי שזהו צורך מצוה, מכל מקום כיון שכשיגדל יאסור לו, לכן גם עכשיו אסור".
ולכן ישנן דעות הסוברות?, שבעניננו, כיון שגדול אסור לאכול מקרבן פסח בלי מינוי, לכן גם ההיתר מטעם ,חינוך מצוה" קיים רק במקרה שאביו של הקטן מינהו על קרבן פסח.
או בהסבר אחר שונה מעט: ניתן היה לחשוב, שדוחים איסור מן התורה ,לספות לו בידים" משום .חינוך מצוה", שהיא מדברי סופרים בלבד, רק כאשר פעולת החינוך של האב היא בשלמותה, ובעניננו - כאשר הוא משתף את הקטן בעשיית הפסח על ידי מינויו וכדומה
הערות
- 9. שו"ע אדה"ז שם ס"ב. הל' ת"ת לאדה"ז בתחלתן. וש"נ.
- 0. והרי המדובר כאן באיסור שלא למנויו שהוא איסור דאורייתא. וראה דו"ח רעק"א מערכה ה' (ד"ה והשער המלך), יד דוד וס' שהובאו בשטמ"ק פסחים (להר"י גרשוני) על דברי התוסי שם - שקו"ט איך מותר לספות איסור מה"ת משום חינוך דרבנן. וראה מנ"ח שהובא לקמן הערה 32.
- 1. ולהעיר מלשון המג"א שם ,וכ"כ התוס' .. דמותר .. אע"פ שלא נמנה עליו" - והרי לדעת התוס', כוונת הגמ' היא שקטן אינו בגדר מינוי (גם אם מנאו על פסחו).
- 2. מנ"ח מצוה ז (בסופה) ועוד - ומפרש כן בתוס'*. אבל במג"א ושו"ע אדה"ז מפורש ,אע"פ שלא נמנה עליו", שבפשטות הכוונה שאביו לא מנאו*, כבפנים.
- 5. *) ולהעיר, שמזה שהמנ"ח מביא שם דברי המג"א (בנוגע לתק"ש בשבת) משמע לכאורה שמפרש כן גם דעת המג"א. וצ"ל שמפרש דברי המג"א כאופן הא' שבפנים. וראה לעיל הערה 51.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.