64
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
3 לקוטי תכליתה של הבריאה ,,בשביל התורה .. ובשביל ישראל". וכאשר יהודי מקיים מצוה בחפץ שבעולם, מתממשת מטרת הבריאה של חפץ זה*, ,בשביל", שחפץ זה הוא בשביל התורה ובשביל ישראל, וממילא הוא נעשה חפץ של מצוה.
ולדוגמא: כאשר היהודי מכין מעור הבהמה קלף לספרי תורה, תפילין ומזוזות מושגת על ידי כך מטרת בריאת עור הבהמה, והקלף נעשה חפץ של תורה בגלוי.
כיון שגם הזמן הוא נברא*י, מובן, שכך הוא גם לגבי מציאות הזמן, שהוא נברא ,בשביל התורה ובשביל ישראל". וזוהי המשמעות של מצות קידוש החודש: על ידי שישראל מקדשים חדשים - ראשי חדשים ומועדים -- הם מגלים שהמציאות האמיתית של הזמן היא בשביל התורה ובשביל ישראל. וכפי שמפרש דוד המלך" ,עשה ירח למועדים".
וכשם שלגבי כל פרטי הבריאה,
בא א
הכוונה אינה רק לכך שבחפץ מסויים תושג מטרת בריאתו, אלא הכוונה היא שעל ידי כך יתווסף ויתחדש בבריאה כולה** ובכל פרטיה - וזאת על ידי כך שכל. דבר בבריאה ,מסייע" ומוסיף ליהודי בעבודתו*, וענין זה נחלק למספר דרגות"*: מכשיר מצוה, מכשיר למכשיר וכדומה,
כך (ויותר מכך5) = לגבי הזמן, שמטרת הבריאה של חדשי השנה אינה מושלמת רק בכך שקובעים במקדש את יום ראש החודש או את מועדי השנה?י, = כלומר, = ימים מסויימים
הערות
- 5. ראה לקו"ש [המתורגם] חי"ט ע' 208 - דוגמא (ונפק"מ) בהלכה.
- 6. כתורת הה"מ - הובא בסידור שער הק"ש (עה, סע"ד ואילך). וראה לקו"ש [המתורגם] חי"ז ס"ע 64 ואילך. וש"נ.
- 7. תהלים קד, יט. וראה שמו"ר עה"פ כאן (פט"ו, כב) בסופו: לכך ברא הלבנה בשביל מועדות שיהיו ישראל כו' .. עמד דוד ופירש כו'. וראה ב"ר רפ"ו.
- 8. להעיר מפס"ד הרמב"ם (הל' תשובה פ"ג ה"ד) ד,צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כו' עשה מצוה אחת כו' הכריע כו' ואת כל העולם כולו".
- 9. וראה בארוכה בהקדמת הרמב"ם לפיה"מ (ד"ה אחר כן ראה להסתפק) שמבאר בארוכה איך ,שכל הנמצאים שתחת גלגל הירח נמצאו בשביל האדם לבדו", וממשיך לבאר, שכל מין המדבר גופא נברא בשביל החכם השלם שיוכל לעסוק בחכמה האלקית ובמעשה הטוב. עיי"ש בפרטיות החילוקים באופן השימוש בכל דבר בשביל החכם (בפרט, והאדם בכלל).
- 0. ראה שבת (קל, א): כורתין עצים לעשות פחמין לעשות ברזל (לאיזמל של מילה - פרש"י שם).
- 1. שמצ"ע (בריאתו באופן) שהוא המשך אחד, ועד שבכמה עניני תורה הוא נקודה אחת (ראה צפע"נ מהד"ת כח, ב. מד, ב. שו"ת צפע"נ (דווינסק) ח"ב סל"ב. מפענח צפונות פ"ג). ועפ"ז יומתק הא ד,התורה לא תה" מוחלפת" (ראה רמב"ם רפ"ט מהל' יסוה"ת. הל' מלכים פי"א סה"ג. פיה"מ סנה' הקדמה לפ' חלק היסוד התשיעי).
- 2. מועדי ה' צריכין קידוש ב"ד (ב"ב קכא, א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.